שאלה:
שלום רב בהיותי עוזב ישיבה השארתי בחדרי לשעבר בישיבה כסא מפלסטיק וכובע (במטרה להפקיר אותם) ולא אמרתי בשפתי שהפקרתי אותם האם עכשיו שברצוני לשוב לשם ולקחם אני צריך לבדוק אולי הישיבה זכתה בהם באיזו אופן מאחר שדי ברור שהשארתי אותם שם להפקר האם הישיבה יכולה לקנות לעצמה בעל כרחי את החפצים האלו? שמעתי מקרה דומה עם גמרות שהבחורים משאירים ואחרי זמן תולים מודעה או משהו כזה.. תודה רבה
תשובה:
שלום וברכה,
הפקר בלב לא מועיל, ולכן לא נעשו החפצים הפקר. ומותר לשוב לישיבה ולקחת את החפצים שהשארת.
נכון שחפצים שנשארים במקומות ציבוריים יש רשות לישיבה באופנים מסוימים להשליכם. ואם יש מודעה שהכל יהיה הפקר חל התנאי. הכוונה שם שיש זכות לישיבה להשליך את החפצים והחפצים יהיו הפקר, אבל בזמן שהחפצים בישיבה עדיין של בעליהם הם, ויכול בעליו לקחתם לעצמו, ולא נעשים הפקר מבלי שהבעלים יפקירו אותם בפירוש.
גם אם נאמר שהם הפקר, הרי יכול לזכות הבעלים מההפקר.
בהצלחה.
מקורות:
ראה קצות סימן יב שכתב שלא מצאנו בשום מקום שמחשבה תועיל מלבד בנדר. ולכן הפקר או מחילה לא נעשים במחשבה בלב.
ובנוגע להפקר שעושה הישיבה זה מקנה בעצם זכות לכולם לקנות את החפצים לעצמם ואם אבוא עכשיו כעבור חודש ויותר האם יכול להיות שאקח חפצים שמישהו אחר זכה בהם?
אם הישיבה החליטה להפקיר את החפצים הפרטיים, ועושה זאת כדין, מותר לכולם לזכות בהם.
האם עלי לשאול את המשגיח או את ראש הישיבה? ואם יאמרו לי שהם הפקירו אותם האם עדיף שאמנע מלחזור ולקחת אותם מחשש גזל? איני חפץ בהם כלל פשוט אני רוצה למנוע היזק..
אין צורך לשאול, מסתמא לא הפקירו. ואם הפקירו הרי גם אתה יכול לזכות בהם.
אתה רק תעשה טובה לישיבה שתיקח את הגמרות שלך.
השאר תגובה