שאלה:
שלום כבוד הרב,
1) מדוע אסור לפרוס שמיכות ע"ג כיסאות בשבת למטרת אוהל?, וכן השאלה גם לגבי מטריה או כל דבר שאין לו מחיצות.
שהרי דעת השו"ע (ס' שטו ס' ג) שדוקא היכא שיש ד' מחיצות (וכלשון הטור "ד' דפין מחוברין") וצריך לאויר שתחתיהן (א"ר ס"ק ו, מאמ"ר ס"ק ו, עולת שבת ס"ק ט ועוד), וא"כ הכא אע"ג שצריך לאויר שתחתיהן מ"מ ודאי שאין כאן דין ד' דפין מחוברין? וה"ה לגבי מטריה שהיה נראה להתיר מהצד הזה.
2) ועוד אשמח לביאור שיטת המשנ"ב, דלא הצלחתי להבין מ"ש (שם ס"ק כ) דכל שעושה אוהל ואפילו יש בו מחיצות מותר דוקא כשאינו פורס ע"מ להגן מהגשמים וכדו' והרי הא"ר כתב במפורש לדעת מרן שאפי' מיטה שלנו שצריך לאויר שתחתיה מותר.
אודה על התשובה.
תשובה:
שלום רב
אסור לעשות אוהל אפילו באופן ארעי ולצורך משחק כיון שהוא עשוי כדי להשתמש בתוכו. גם אוהל שאינו עשוי להשתמש בתוכו אסור לעשותו בשבת, אם הוא מוקף במחיצות.
אולם, אם האוהל נעשה בשינוי, וכגון שתחילה פורסים את הגג ורק אחר כך עושים סביבו מחיצות, אין לאסור.
כמו כן, אוהל שכבר מוכן, ועשוי עם זויות ותיפורים כאוהל ממש אלא שהוא מקופל, מותר לפותחו בשבת כיון שכבר היה קיים קודם לכן [ראה חזון איש סי’ נב ס”ק ב, שדינו ככסא טרסקל שהתירו לפותחו בשבת]. משאלתך הבנתי שלזאת היתה הכוונה.
בנוגע למטריה בשבת אכן התחבטו גדולי הדורות מה סיבת האיסור, שהרי הכל כבר עשוי והוא כמו כסא טרסקל, ראה ביאור הלכה בסי' שטו סעי' ח ד"ה טפח בשם הנודע ביהודה ומה שסבר לפרש בדעתו, ויש לדון אם זה דומה למטריות של זמנינו, וידועים דברי החזון איש בזה שהאיסור הוא יותר משום מתקן מנא מאשר אוהל
מקורות:
- על איסור עשיית אוהל ארעי ראה שו”ע או”ח סי’ שטו סעי’ א ובמשנה ברורה שם ס”ק א, וראה שם סעי’ ג ובמשנה ברורה ס”ק יז, שאוהל העשוי עם מחיצות אסור לעשותו בשבת גם אם אינו עשוי להשתמש תחתיו [וכגון שיוצר חלל בערימת עצים או חביות]. ההיתר לעשות אוהל ארעי בשינוי, מבואר בגמרא בשבת מג ע”ב לענין מת המוטל בחמה, וראה חזון איש סי’ נב שהוסיף, אף על פי שמדברי הראשונים נראה שהיתר זה נאמר משום צער, שהמת לא יסריח, דין זה נוהג בכל אופן שהוא.
- ראה שו”ת נודע ביהודה תניינא או”ח סי’ ל’. והאריך בזה בביאור הלכה סי’ שטו סעי’ ח’ ד”ה טפח. וראה עוד בחזו”א או”ח סי’ נב סק”ו ששלל את הטעם משום אהל. וכתב לאסור מסיבה אחרת עיי”ש. וראה עוד בשמירת שבת כהלכתה פרק כד הערה כא.
