הדין שבעל נפש יש לימנע מרחיצה בצונן בתענית, האם זה שייך אף בתענית שנדחה?
תשובה:
אין הבדל, זה חלק מענין התענית.
Din Online
הצטרף לדיון
3 תגובות
במש"כ דבעל נפש ימנע עצמו מרחיצה בצונן, ע' שעה"צ סי' תקנ סק"ח דאי"צ למנוע מרחיצה בצונן כי אם כל גופו בחמין [גם בתענית שאינו נדחה], ע"ש בפמ"ג וערוה"ש סע' ג.
אי' בשדי חמד ובמהרש"ם שתענית שנדחה יותר קל מתענית אסתר ובתע"א כת' בהליכות שלמה שמותר לרחוץ כל גופו בחמין
המהרש"ם ושד"ח כתבו כן לענין כואבי עינים דיש להקל בנדחה כ"ש מתענית אסתר דמצינו בנדחה דבעלי ברית אינו משלים התענית ואילו בתענית אסתר חייב להשלים ואם בתענית אסתר מקילין בכואבי עינים כ"ש בתענית שנדחה. אך כ"ז לענין אכילה בתענית, אבל אי"ז ענין לרחיצה בחמין, דהסיבה להחמיר ברחיצה בחמין בג' צומות הוא לחוש לד' הרמב"ן דבזמנינו הוא שעת גזירת מלכות ונוהגת כל דיני התענית מדינא דגמ' כמו בט"ב כמש"כ השעה"צ סי' תקנ סק"ט [אבל לא רחיצת כל גופו בצונן דדינו כתע"צ בבבל כמש"כ הפמ"ג]. ובזה אין חילוק בין נדחה לאינו נדחה כמו שכתב הרב המשיב. והגרש"ז כתב דאין ענין מלהחמיר מלרחוץ בחמין בתענית אסתר דל"ש ד' הרמב"ן לתענית אסתר כיון שחיוב התענית הוא ביסודו מנהג.
במש"כ דבעל נפש ימנע עצמו מרחיצה בצונן, ע' שעה"צ סי' תקנ סק"ח דאי"צ למנוע מרחיצה בצונן כי אם כל גופו בחמין [גם בתענית שאינו נדחה], ע"ש בפמ"ג וערוה"ש סע' ג.
אי' בשדי חמד ובמהרש"ם שתענית שנדחה יותר קל מתענית אסתר ובתע"א כת' בהליכות שלמה שמותר לרחוץ כל גופו בחמין
המהרש"ם ושד"ח כתבו כן לענין כואבי עינים דיש להקל בנדחה כ"ש מתענית אסתר דמצינו בנדחה דבעלי ברית אינו משלים התענית ואילו בתענית אסתר חייב להשלים ואם בתענית אסתר מקילין בכואבי עינים כ"ש בתענית שנדחה. אך כ"ז לענין אכילה בתענית, אבל אי"ז ענין לרחיצה בחמין, דהסיבה להחמיר ברחיצה בחמין בג' צומות הוא לחוש לד' הרמב"ן דבזמנינו הוא שעת גזירת מלכות ונוהגת כל דיני התענית מדינא דגמ' כמו בט"ב כמש"כ השעה"צ סי' תקנ סק"ט [אבל לא רחיצת כל גופו בצונן דדינו כתע"צ בבבל כמש"כ הפמ"ג]. ובזה אין חילוק בין נדחה לאינו נדחה כמו שכתב הרב המשיב. והגרש"ז כתב דאין ענין מלהחמיר מלרחוץ בחמין בתענית אסתר דל"ש ד' הרמב"ן לתענית אסתר כיון שחיוב התענית הוא ביסודו מנהג.
השאר תגובה