שאלה:
שלום לרב, ידועה מחלוקת שו"ע ורמ"א בעניין כלי זכוכית. ומנהג הספרדים שהולכים אחר הוראות מרן, להקל בדבר ואין בעיה להשתמש בבשר וחלב.
אולם הלום ראיתי בדבריו של הרב מרדכי אליהו זצ"ל, מאמר מרדכי, מועדים ה נב, שכותב שלא התירו אלא זכוכית אך דורלקס ופיירקס לא – משום שמוספים להם חומרים שונים בעת יצירתה.
ותמיהא לי מילתא טובא, וכי פה קדוש יאמר כדברים הזרים האלו. הלא ערוך לפנינו במפורש בשולחן הטהור: "אין צריכים שום הכשר שאינם בולעים". א"כ זו סברא ברורה שהולכת אחר הטעם. א"כ מה לי אם ערבבו חומרים נוספים, ואולי שמא נאמר שאם גם ארזו אותם באופן שונה ג"כ נאמר שלא בכהאי גוונא התירו?! גמרתי אומר לומר שוודאי תלמיד טועה כתב כן. האם ידוע לדבר מה פסקינן באופן זה?
רוב תודות
תשובה:
שלום וברכה
השאלה שלך ודאי אינה נכונה! וכי בסיר מתכת אתה כן מרגיש טעם? אלא שחז"ל קבעו לנו מה בולע ומה לא, וכיון שיש חומרים נוספים שחשש להם הרב אליהו שאין בהם את הקולא של כלי זכוכית והם כן בולעים, לא יעזור מה שאתה לא מרגיש טעם… אם היו שואלים אותנו כלל לא היינו רואים הבדל בין מתכת לזכוכית… ורא ציץ אליעזר ח”ט סי’ כו שסבר אף הוא שכיון שמכניסים לדורלקס חלקי מתכות אין דינו ככלי זכוכית וחייב הכשרה, אמנם ראה בס' הכשרות עמ' קא שיש שהקלו בזה.
כבוד הרב, דבריך לא מובנים כלל. כל הלכות בליעה בכלים עוקבים באופן סיסטמטי אחר הטעם של בשר/חלב! בין אם זה כלל של "בן יומו" או "קפילא", "טען לפגם" וכד' ואכן שו"ע כותב את הטעם הברור שכלי זכוכית **אינו בולע כלל** ולכן יש להקל בו, ולא כותב "גזירת הכתוב".
על כן אה"נ ומדוע שנאמר שכלי זכוכית שונים מכלי נירוסטה של ימינו, כפי שמצאו שאינו בולע, ולכן גם בהם נאמר אותו דין.
לומר שיש כאן "קביעה של חז"ל" נראה דבר תמוהה ובמיוחד שלא מוזכר לשון שכזו באף אחד מן הראשונים.
לבטח ידועים לך דברי הפוסקים שאנחנו לא בקיאים היום בטעימת קפילא, ראה תחילת סי' צז, ולכן לא קיים שום פוסק אורטודוקסי שיסיר סיר מתכת שהתבשל בו בשר בחלב, למרות שהמתכת היום צפופה יותר, ממילא טוען הרב אליהו ובצדק, שכיון שמערבים מתכת בזכוכית אין כל מקור בשו"ע להקל בזה.
אכן כבר יש מן האחרונים שתמהו על כך שהפסיקו את טעימת כפילא. ובכל אופן וודאי שגם פסקו כך למעשה:
https://www.yeshiva.org.il/ask/104861
ובכן, זהו השכל הישר ודבר זר לשנות מהדרך שבה נהגו בכל הדורות, שבדקו גדולי ישראל בכל מיני בדיקות את מידת הבליעה של כלים ומשמע שהתייחסו לזה באופן פשוט מצד טעם בלוע.
ויש בדבר חילול ה' .
אינני יודע על מה אתה מדבר, והראיה כלי מתכת שאף אחד לא יבדוק ויתיר אם ימצא שאינו מרגיש טעם, דומני שכוונות זרות יש לך בשאלה זו.
הרב יעיין בקישור ששלחתי שאכן כך פסקו למעשה. וכן רבנים נוספים.
בכל אופן, דברי מכוונים לאמיתה של תורה. מאז ועד עולם גדולי רבותינו לא ניסו ליצור חייץ בין תגליות המציאות לבין גדרי ההלכה.
ראיתי את הקישור הנ"ל, ופסיקה זו אינה מקובלת.
השאר תגובה