מחלל שבת בפרהסיה שהזיז בקבוק יין

רבני בית ההוראה
י"ד תמוז ה'תשע"ח

שאלה:

שלום לכבוד הרב,
בקבוק מיץ ענבים תירוש 100% טבעי ללא תוספות פתוח שנמצא במקרר- אם מישהו יהודי מחלל שבת נגע בו- הוא נאסר ונקרא “יין נסך” או רק אם מרים ואוחז בו/ פותח את הפקק?
אנחנו מדגישים שהבקבוק פתוח ונשארה בו כמות מסוימת.
האם נאסר לשתייה לאחר נגיעה רפה או הזזה ע”י מחלל שבת?
תודה.

תשובה:

שלום וברכה

כיון שלא פתח את הבקבוק, וגם לא היתה לו כוונה לשכשך את היין אלא פשוט הוציא והכניס, מותר לשתותו.

אבל אם פתח את הפקק זה נאסר.

מקורות:

שו”ע סי’ קכד סעי’ כה וחכמת אדם סי’ עו סעי’ י, וראה כאן בהרחבה.

מקורות:

 

8 תגובות

    חיים כהן:

    קצת תמוהה בעיני תשובתו של הרב העונה לאסור באופן מוחלט במידה והלה פתח את הפקק, [לספרדים בכל אופן], כי לדעת הגרב”צ אבא שאול במידה ואותו מחלל שבת היה נמנע מלעבור על איסור בפני אדם גדול וכדו’, אין דינו כמחלל שבת שדינו כעכו”ם לכל דבר, ואינו אוסר במגעו. שו”ת או”ל ח”ב פ”כ ה”ה במקורות.

    רבני בית ההוראה:

    ברור שדיברנו על מחלל שבת בפרהסיה, ואם נמנע בפני אדם גדול לא מחמת הבושה בכך שהוא חילוני אלא מפני כבודו של הגדול או מפני שהוא יודע שאותו גדול מסתכל עליו “רע”, ודאי הרב בן ציון לא דיבר…

    חיים כהן:

    ייש”כ על התגובה.
    רק נאמר בה דבר חידוש, ואשמח מאוד מאוד לקבל מקור לדבריכם לענין מש”כ הגרב”צ זצוק”ל, היות שלשונו הוא [בסוף הקטע] “חזינן שכאשר יש דבר המונע ממנו מלעבור אינו אוסר במגעו”, ולא כתב את החילוק שכתבתם דזה היינו רק במידה והוא בוש מכך שהוא חילוני ובוש בעצם מעשה חילול השבת שלו, אבל אם הוא רק מפני כבודו וכדו’ הגרב”צ לא דיבר, אשמח מאוד לשמוע מקור לזה, כי לצערינו אלו מעשים שבכל יום… כך שהנושא מאוד חשוב לי למעשה.

    שוב ייש”כ.

    רבני בית ההוראה:

    לכאורה זו סברא פשוטה ביותר, אינני רואה צד אחר, “זיל בתר טעמא”, הוא בסך הכל אומר הגדרה בענין של מחלל שבת בפרהסיה.

    חיים כהן:

    אני חושב שאפשר לומר גם סברא אחרת,
    דהיינו: אפשר לומר שכל המהות של מחלל שבת בפרהסיא שדינו כעכו”ם לכל דבר היינו רק באופן שהוא נוהג הפקרות מוחלטת, ברמה כזו שהוא מחלל שבת ולא מרגיש שום צורך לכבד את האדם השלישי שמולו בעבור היותו שומר שבת… וכיון שלמעשה הוא מכבד אותו ולא מחלל את השבת, גם אם זה לא כי הוא מתבייש מעצם היותו חילוני מחלל שבת, אלא רק בשביל לכבד את ההוא שיושב מולו, זה כבר נחשב שההוא לא מופקר לחלוטין.
    אתן דוגמא, ישנה את הכת הזו של אנשים טבעוניים שלא אוכלים בשר ועוף ודגים וכו’,
    הרי בפניהם אותו החילוני כן יאכל עוף ודגים וכו’ ולא ירגיש צורך “לכבד” אותם ולא לאכול, כי בעיניו אין בזה כל מניעה ובעיניו הם אנשים מוזרים, ושיערב להם.. הם לא רוצים לאכול בשר? שלא יאכלו.
    ובכל זאת, בפני אדם השומר שבת, הוא לא מחלל שבת אלא מכבד אותו. ולמה כאן הוא כן מכבד? כי הוא לא נמצא במקום מופקר לחלוטין, והוא מודע לענין שמירת השבת, והוא כשלעצמו לא שומר כי לא בא לו וכדו’, כך שלכאו’ כן יש מקום להתחשב ב”כבוד” של החילוני גם בעבור סתם כבוד ולא כבושה על היותו חילוני.

    לא כן?!

    רבני בית ההוראה:

    סברא דחוקה. נימוס וכבוד זה ענין שנוגע לאופי ואישיות, ואינו קשור למהות הדתית של האדם. וגם הדמיון לטבעונות רחוק, הוא יודע שגם מבחינתם ההנהגה שלו לגיטימית במידה מסוימת ולכן הוא פחות רואה צורך לכבד. ושוב הכל לפי הענין, לפעמים יש אנשים שזה נכון לגביהם, והם אכן מסורתיים במידה שגורמת להם להתבייש בפני אדם נכבד..

    רונה:

    לכבוד הרב
    הבנתי שאחד הטעמים לאסור יין שנגע בו גוי זה משום איסור חתנות
    אבל מה זה שייך במחלל שבת?
    זאת אומרת אדם עכשיו נשוי לאשה שהיא שומרת תורה ומצוות אבל הוריה לא
    אז מה הוא לא יכול לשתות בשולחן מיין לא מבושל שהם מגישים לו?

    רבני בית ההוראה:

    כללי ההלכה לא נקבעים תמיד לפי הטעם, ברגע שהוא נחשב כמומר דינו כגוי לענין זה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *