שאלה:
שלום.
התרתי הנהגה טובה בתורת נדר לפני ת"ח, והוא אמר לי שאפשר להתיר.
אח"כ, בנפרד, לקחתי 3 אנשים ופרטתי לפניהם את הנדר ואת ההתרה, והם אמרו "מותר לך"
1. האם היה צורך שאחד מ3 האנשים יהיה מוגדר כ"גמיר וסביר"? אם כן, מהו גדר "גמיר וסביר" במדוייק?
2. אם בעת שעשיתי את ההתרה לפני שלושת האנשים, היתה לי איזשהו שאלה על עצם ההתרה של הת"ח, (עניין נוסף במקרה של ההנהגה הטובה שחשבתי שלא אמרתי אותו לרב, שאולי היה יכול להחמיר את הדין, ואולי לא היה אפשר להתיר ככה את ההנהגה הטובה בתורת נדר). ואז נוצר מצב שעשיתי את ההתרה לפני 3 אנשים, ואח"כ חזרתי ושאלתי את הת"ח את הפרט שנשכח, והת"ח אמר שעדיין, גם לאחר הפרט הזה, אין בעיה להתיר.
האם בדיעבד ההתרה הזאת מועילה, או שעדיף לעשות התרה עוד פעם?
תשובה:
שלום וברכה
ההתרה של הת"ח היא חסרת משמעות, אין לנו בזמנינו היום חכם שיכול להתיר נדרים ביחיד, אבל שלושת האנשים צריכים להבין את הנושא של התרת נדרים ולהיות אנשים שיכולים ללמוד בעצמם. למעשה נראה שזה בסדר.
בהצלחה
מקורות:
חכם שיכול להתיר נדר לבדו ללא שלושה, נחלקו בהגדרתו ראשונים: הרשב”ם (ב”ב דף קכ) כתב שהוא תלמיד חכם מובהק אף שאינו סמוך, הבקי היטב בגמרא ובהלכה. וכן נראה ברמב”ם (שבועות פ”ו ה”ה), ובריטב”א (נדרים כב ב). אולם בחי’ רבינו אברהם מן ההר (נדרים שם) כתב שאף שאינו בקי אלא בהל’ נדרים די בכך, ואינו צריך להיות ת”ח מובהק בשאר דברים. אכן תוס’ בנדרים ח ע”ב, יד רמ”ה ב”ב שם, ורשב”א (נדרים עח ע”ב) ועוד ראשונים סברו שצריך דוקא חכם סמוך איש מפי איש, דבר שאינו קיים כיום. והובא בבית יוסף סי’ רכח. משום כך נהגו היום שלא להתיר שום נדר ביחיד, שכן גם לדעות הראשונות מי יעיד על עצמו שהוא תלמיד חכם כזה שאף הרמב”ם היה סובר שהוא תלמיד חכם?….
