שאלה:
בת 18 מגיע הביתה מאירוע עם שקית ולא שמה לב שהחליפה את השקית באירוע עם שקית אחר. בבית היא רואה בפנים נעלים שניראים די משומשים. היא שוכחת להגיד לאמא שלה מה השקית והאמא שולחת את השקית עם דברים נוספים לגמ״ח לפני פסח. רק עכשיו היא נזכרת מהשקית ומתקשרת למספר שהיה בפנים, שהפתק נשאר אצל הבת. האשה, בעלת השקית, נמצאת בארה״ב והגיעה רק בשביל השמחה הזאת. היא טוענת שהנעלים הם מאוד יקרות,כ- 150 דולר.
השאלה: הבת גנבה בטעות את השקית אז כנראה היא חייבת. אבל גם האמא שלחה את השקית בטעות לגמ״ח בלי רשות של בעל השקית?
נעלים משומשים אין להם ערך בשוק האם יש לשלם ואיך מעריכים את הנזק? רוב נשים לא היו קונים נעלים יד שנייה ובפרט אם הם ניראים משומשים? ומי חייב למי לשלם? רק הבת או גם האמא?
תשובה:
שלום וברכה,
לקח בשוגג חפץ חברו, לדעת המחנ"א אין לו דיני גזלן ואינו חייב באונסים, ולכן אינה חייבת לשלם על מעשיה של האמא שהוציאה את הבגדים מהבית.
האמא פטורה כיון שלא ידעה שהנעליים שייכות לאדם זר וזכותה וחשבה שהם של אחד מבני ביתה, ולכן אין לה דין שומרת – ופטורה גם היא. ונמצא ששניהם פטורות מלשלם.
בהצלחה.
מקורות:
חיוב הבת על הבגדים שנלקחו בטעות
בספר מחנה אפרים הלכות גזילה סי' ז מחדש שחיוב מעילה הוא דוקא כשמתכוין להוציא מרשות בעלים, אף אם אינו יודע שהוא של הקדש, אבל אם נטל חפץ והיה סבור שהוא שלו, ונמצא שלא התכוון בנטילת החפץ לזכות לעצמו אלא להשתמש בשלו, אין זה מעילה. ומוכיח כן מכמה תוספות בש"ס (ב"מ דף צו ע"ב ד"ה אמר רבא ובדף קי ע"ב ד"ה בשלושה מקומות ובקידושין דף נה ע"א ד"ה אין מועל אחר מועל). ולפי זה מוכיח המחנה אפרים שאף לענין קנין גזילה כל שטעה ונטל של חבירו והיה סבור שהוא שלו כיון שלא הגביה כדי לזכות בו מרשות אחרת אינו נעשה עליו גזלן. וכתב שאף אם נאמר שגזלן בשוגג שמיה גזלן, מכל מקום כשלא נתכוין לגזול אינו גזלן. וכן משמע מדברי הנתיבות סי' כה ס"ק א וז"ל ודאי לא נעשה גזלן להתחייב באונסין כשלא נתכוין לגזול כלל דהא לא נתכוין לקנותו לגזילה.
נמצא שהבת אין לה דין גזלה להתחייב באונסים.
חובת האמא בבגדים שהביאה הבת
בשו"ע סימן רצא סעיף כג גבי בן שקיבל פיקדון והביא את הפיקדון לאמו ולא הודיע לה שהחפץ פיקדון, והאמא פשעה בחפץ ולא שמרה ונגנב, שהבן פטור כיון שנתן לאמא שלו לשמור, ולא רצה להודיע לה כדי שתשמור שחשב שכך היא תשמור טוב יותר. והאמא פטורה כיון שלא ידעה שהיא שומרת ולא התחייבה בשמירה.
וראה עוד בשער משפט סימן עב ס"ק לא שהביא ואסף את כל שיטות הפוסקים בשמעון שנתן ללוי את נכסי ראובן, ולא ידע לוי שם של ראובן, והתקלקלו שפטור לוי, כיון שלא נעשה שומר של ראובן. ועיי"ש שביא תשובת רש"י גבי קיבל מתנה מחברו ולא ידע שהם של אחר, והזיק את החפץ שהעלה שם השער המשפט שפטור, ודלא כתשובת רש"י, והטעם שכיון שחשב שהוא שלו אינו שומר. וכמו שמצאנו (שו"ע סימן שמא ס"ד) באב שמת והניח לבניו פרה שאולה ואכלוה, שחייבים רק על ההנאה ולא על הנזק ששחטו את הפרה, כיון שלא ידעו שהפרה שאולה.
וכמו כן האמא שראתה בגדים משומשים בבית וחשבה שהם של אחד מבני הבית, ואין צורך בבגדים, ופטורה על השלכתם.
