שאלה:
שלום להרב,
שאלה: שנשאלה השבוע כזו, שוכר לא אהב יחס של משכיר, ויש לו טענה על טיפול הדירה ע"י המשכיר, ומשכיר שאל רבו, אדם מכובד לדבר עמיהם, ואמר השוכר שמכבד הרב מאוד אולם רק ישמע מה שהוא אמר אבל למעשה אם מסופק אם כך הלכה או כך דעתו וכיון שקרוב לעשיר ירגיש שזה אולי לטובת אוהבו, אז ירצה לדון בדין תורה ולא יקבל דעת הרב ההוא אף שאדם מכובד, ושלא יחשב הרב חלילה לזילזול כבודו אלא שכיון שהוא לא באותו דרגה שלו לטובתו רוצה להעמיד הדבר ע"פ ש"ע שילכו לבית דין ואין דיין יחיד שזמן הזה, אף שאם ירצו ב' בעלי דינים שיכולים לקבל מה שהרב אומר במקרה כזה לא רוצה לקבל אלא שומע בעלמא, שהוא מנסה להסתדר בלי להגיע למצב של תביעה.
ובא לשאול האם התנהגותו יש חוצפה או היה בסדר בפרט שאין דנים את האדם בעל כרחו, ולכן לא רצה לקבל כלל פסק הרב ההוא אלא רק לשמוע מה שיש לדבר לו?
נלפע"ד שלא היה התנהגות חצופה כיון שדיבר באופן מכובד והסביר דאגתו, ואם בגדולי עולם מצינו מחלוקת בהרבה דברים בהלכה ק"ו ברבני זמנינו, ולא חייב לקבל דעתו אם מעדיף לו ללכת לבית דין, שמראש אמר דעתו.
מ"מ מי אנכי? אמשח לשמוע מכבוד רבניכם.
ברכה והצלחה
תשובה:
שלום וברכה,
לא ניתן לכפות על השוכר לדון אצל דיין מסוים, ובפרט לא אצל דיין יחידי. זכותו של השוכר לדרוש דין תורה בב"ד של שלושה. אמנם כאשר ניגשים הצדדים לרב של המשכיר צריך להודיע מראש שבדעתו רק לנסות להגיע לפשרה, ואם לא יסתדרו ילכו לדין תורה. אבל אין זכותו של השוכר לבוא סתם, ואחרי שישמע יחליט האם מתאים לו הפסק, אלא צריך להודיע מראש על כך.
בהצלחה.
מקורות:
ראה שו"ע סימן ג' שאין יחיד יכול לכוף. וראה בש"ך שסובר שגם אם קיבלו יש להמנע מלדון יחידי. ולכן ברור שלא ניתן לכפות עליו לדון אצל יחיד, ולא אצל דיין מסוים.
