שאלה:
בברית בתשעת הימים האם מותר בשרי או שצריך פרווה דגים ?
תשובה:
שלום וברכה
סעודת הברית, מותר לעורכה כבכל ימות השנה וליתן בה בשר ויין, אולם יש חילוק בזה לגבי המסובים בין שבוע שחל בו תשעה באב לקודם לכן. מראש חודש עד שבוע שחל בו תשעה באב, מותר, אף לשאר המסובים דהיינו כל מי שבדרך כלל מגיע מחמת קורבה וכד’ לשמוח בסעודה של אדם זה העושה את השמחה, להשתתף ולאכול עמם בשר ולשתות יין, אולם שאר אנשים שאינם נשארים בדרך כלל אין להם לבוא במיוחד בשביל לאכול בשר ולשתות יין. מאידך בשבוע שחל בו תשעה באב, מותר לכל בעלי השמחה דהיינו אבי הבן הסנדק המוהל ה”קוואטר”, וכן כל אנשים הקרובים בקרבה משפחתית2 לאבי ואם הבן לאכול בשר בסעודה, ומלבד זאת רשאי בעל השמחה להזמין עוד עשרה ידידים שאינם מקרובי המשפחה וליתן להם בשר, אולם שאר הידידים אסור להם לאכל בשר ויאכלו מאכלי דגים או חלב3.
ברית מילה שעורכים בערב תשעה באב, יש להשתדל לגמור את אכילת הבשר והיין עד חצות היום, אך אין צריך למהר יתר על המידה, ואף אם נמשכת הסעודה לאחר חצות היום רשאים לאכול בשר ולשתות יין.
השנה יש מחלוקת בין הפוסקים האם קיימים דיני שבוע שחל בו תשעה באב, כמובא בשו”ע בסי’ תקנא, ומנהג הספרדים להקל בזה וכפי הכלל שבכל מקום שהביא השו”ע דעה אחת בסתם והשניה ביש אומרים הלכה כסתם, ראה כף החיים סי’ תקנא ס”ק עח בשם הבן איש חי, ושו”ת יחווה דעת ח”ג סי’ לט [אף שבכף החיים שם הביא שיש שהחמירו], אולם מנהג בני אשכנז להחמיר בזה כדעת המגן אברהם שם ס”ק לה [נפק”מ בנושא שלנו, ובמי שמלאכתו מלימוד נגינה שהתירו לו לנגן עד שבוע שחל בו, ולענין גזיזת ציפורניים שאסרו רק בשבוע שחל בו ועוד]. לכן למעשה, המחמיר מבני ספרד תבוא עליו הברכה אבל העיקר להלכה להקל.
