אבא של החתן חתם על הכתובה במקום שהעדים אמורים לחתום

שאלה:

לרבנים שלום רב שאלה על כתובה – מה אפשר לעשות אם אין כתובה נוספת ולאחר חתימת העד הראשון חתם על הכתובה בטעות אבא של החתן איך צריך להמשיך עם חתימת העד השני ? יישר כח

תשובה:

שלום רב,

כלומר, העדים הם אלו שקיבלו קנין מהחתן והמתנו לחתום. ורק בטעות האב חתם שם.

עיקר החשש בזה שלא כולם התכוונו להעיד וא"כ עדותם בטלה שהרי נמצא אחד מהם קרוב או פסול עדותם בטלה. כפי שכתב בשו"ע חו"מ סי' מה סעי' יב. כלומר, אם יש עדים שכולם התיישבו ביחד לחתום שאז ברור שהתכוונו להעיד השטר פסול. אולם אם אין עדות כזו ניתן להכשיר את השטר משום שיאמרו שנתנו כבוד לאבא לחתום, אבל העדות התקיימה ע"י האחרים.

אלא שהראשונים דנים בסוגיה בגיטין יח,ב האם הכוונה היא שהכשרים חתמו בסוף והפסול בהתחלה שאז ניתן לומר שהניחו לו מקום לחתום רק משום כבודו. או שאפילו אם הפסול חתם באמצע או בסוף ראה שו"ע חו"מ סי' מה סעי' יב. וראה שם ברמ"א שהביא בשם יש אומרים שרק כאשר הפסול חתם בתחילה ניתן להכשיר את השטר. ומקורו הוא בדברי תוס' והרא"ש שם. וראה בדברי ר"י שהחשש הוא שמא יקיימו את השטר ע"י הכרת חתימת הפסול, ונמצא שאין כאן קיום, לכן רק כאשר שני עדים כשרים חתמו לאחר הפסול ניתן להכשיר את השטר. ועי' בש"ך שם שהכריע כשיטה זו. ועי' עוד בתומים שם.

אולם כל זה הוא רק לאחר מעשה שסיימו את השטר ודנים עכשיו על כשרותו, האם יש חשש או לא. אבל כאשר אתם נמצאים באמצע החתימות. וקרה דבר כזה. ניתן מיד לכתוב ליד חתימת האבא – עד של כבוד. ולהחתים את השני, ובכך אין חשש שיבואו לקיים את השטר עפ"י חתימת הפסול. כך הציע ידידי הרה"ג אשר משולם שליט"א (מהרבנות בת"א). עוד הביא מדברי העיטור (אות ק קבלת עדות ס,א): בכתובה נהגו להחתים קרובים וקטנים בכל מקום, לפי שכתובה דבר פומבי הוא ופעמים שהשושבינין קרובי החתן והכלה חותמין לשם כבוד ואין עדות הכשרים נפסלת בכך. וראה עוד בנימוקי יוסף (ב"ב עו,א).

עוד נראה, שאם יקחו אדם אחר נוסף ביחד עם העד השני, ודאי אין כל חשש שהרי אז הקיום יהיה רק ע"י הכשרים. (אלא שחשוב שאותו נוסף ובדאי יקבל קנין חדש מהחתן כדי שיוכל לחתום).