שהייה תחת קורת גג אחת עם גרוש

שאלה:

בס"ד

שלום וברכה.

התגרשתי לפני כחודש ובני (16) עדיין לא יודע על כך. אנו ממתינים עד אשר יסיים בחינות ולאט לאט נטפטף לו. בינתיים האבא נסע לחו"ל ואנו אמורים להצטרף אליו לחודש ימים.
אין חשש ליחסי אישות משום שלבעל יש בעייה רפואית פיסית\מנטלית מזה כמה שנים.
(כולל דיכאון).
השהייה תהיה בחדרים נפרדים תוך כדי הקפדה שלא להיות לבד, כמוסכם ע"י שנינו.
זה מורכב, מסובך ויקר לשכור שני מקומות, הואיל ולא נשארים במקום אחד.
זה לא טיול, אלא צורכי עבודה שמצריכים נסיעות לחודש ימים.

קראתי את התשובה באתר שלכם ואשמח לקבל חידודים, באשר סיפקתי יותר פרטים.

בברכה ותודה,

תשובה:

שלום רב,

א

תקנות וגזרות חז"ל אינם משתנות כאשר ישנם משתנים רגעיים. כלומר, אכן ההרחקות שתיקנו בין גרוש לגרושתו נעשו כדי שלא יבואו לידי יחסי אישות. לכן אנו מוצאים חובת הרחקות אלו גם לאנשים שהם הולכים למות. לדוגמה, בשו"ת זכר יצחק ח"א סי' עג דן בגרושה שקיבלה גט מבעלה שהלך למות כדי לפטור אותה מיבום (לא היו להם ילדים ובכך רצה לפטור אותה מיבום ע"י גירושין לפני מיתתו. והוא דן שם בהרחבה האם העובדה שהם המשיכו להתגורר אח"כ מספר ימים עד שנפטר גורמת לכך שהיא שוב צריכה היתה גט מספק וממילא זקוקה ליבום מספק. אמנם הוא פוטר אותה, אבל לעניינינו נראה שלמרות חולשתו, עדיין היה אסור להם להתייחד. וכך גם בשו"ת דברי חיים אני לא זוכר כעת את המיקום המדוייק, אבל התשובה שם עוסקת במקרה דומה האם לכתחילה מותר לה לסעוד אותו עוד כמה ימים עד שיפטר.

יחד עם זה, בשו"ת קרית מלך רב (ה"ר יהודה נבון בנו של המחנה אפרים, ח"ב קונטרס דין אמת סי' כו) דן אודות, אדם שנתפס עובר על איסור חיבוק ונישוק בעריות, ולהגנתו טען שאין לו גבורות אנשים ואינו ראוי לביאה, ואם כך, ביאתו לא נחשבת לביאת איסור. ולכן אין בו איסור קירבה כלל. אין כאן המקום להאריך בזה. אבל ברור שאם אין איסור קירבה גם אין חשש בגרוש וגרושה.

לכן, אם ברי לך שבמצבו הוא לא יכול לקיים יחסי אישות גם לא עם תרופות וכד', אפשר לסמוך על דעת ה"ר יהודה נבון, ולאפשר את הצטרפותך לנסיעה זו.

ב

אם ננטרל את הסוגיה הרפואית שלו, העובדה שאתם תהיו בשני חדרים נפרדים, עדיין בעייתית. בגמרא במסכת כתובות ונפסק בשו"ע אבה"ע סוף סי' קיט מופיעים כמה סיטואציות של הרחקות שיש לשמור בין גרוש לגרושתו. ואחד מהם זה שאסור להם אפילו לבורא לדון ביחד בביה"ד (למרות שמן הסתם יש שם אנשים נוספים). כלומר, עצם הדיבור ביניהם אסור. אמנם יש דוגמא נוספת בשם התרומת הדשן, שמותר לגרוש לבוא לבית גרושתו ולשוחח עם בעלה (החדש). אבל ברור ששיחה מעבר לשיחה סתמית טכנית אסור להם לקיים ביחד. לכן כאשר את נוסעת איתו, ועם הילד, ברור שתהיינה שיחות כאלה ביניכם, ואלו אסורות. ואם שיחות כאלה לא תתקיימנה, כבר עדיף שתשארי כאן.. זה לא בריא לילד שיראה את הוריו כה מנותקים, יושבים ובוהים לצדדים ואינם משוחחים…

אמנם, ישש מחלוקת ראשונים כיצד לפרש את הסוגיה, האם כללים אלו נאמרו בכל גרוש וגרושה או דווקא בגרוש וגרושה שאסור להם לחזור ביחד ולהינשא כמו כהן, או במקרה שהתחתנה אם מישהו אחר בנתיים (שאצלך זה כמובן לא קיים בשלב זה). ולדעת הרמב"ם סוגיה זו עוסקת בכל גרוש וגרושה וכך פסק בשו"ע. א"כ לשיטתם לכאורה אין כל היתר. ולשיטת הראשונים החולקים על הרמב"ם, אפשר שבדיעבד מאחר שאין זה מגורים קבועים שיש מקום להקל. אבל אם אתם ספרדים (הוא או את) שהולכים כמובן לשיטת הבית יוסף, אני לא רואה מקום להיתר.