רצה ברחוב לצורך מסויים ופגעה באחרת עם פלאפון שנפל ונשבר

רבני בית ההוראה
א' תמוז ה'תשע"ח

שאלה

ילדה המתנדבת במשמרת זה”ב שעוסקת בהעברת ילדים את הכביש באזור מוסדות החינוך, כשבאה לקחת את המוט שעליו תמרור העצור רצה במהירות לקחתו, ותוך כדי ריצתה נתקלה בבחורה שאחזה מכשיר טלפון נייד, ומחמת הריצה, נפל המכשיר מידה ונשבר, האם היא חייבת לשלם?

תשובה

אם הריצה לא היתה לצורך דחוף, כגון שלא היו שם ילדים שהמתינו שיעבירום, או אף אם היו שם ילדים שהמתינו אבל לא היה חשש שיעברו ויסתכנו, הרי היא פושעת בכך שהיא רצה, ודינה מבואר בשו”ע (סי’ שעח ס”ח) ‘היה אחד רץ ואחד מהלך, והוזק המהלך ברץ, חייב, מפני שרץ שלא ברשות’. ואף כאן היא רצה שלא ברשות ובעלת המכשיר הלכה ברשות, ואף שהזיקה בלא כוונה, אדם מועד לעולם וחייבת לשלם. אכן אם אין לה כסף לשלם, אין אביה צריך לשלם עבורה, אלא שכשיהיה לה תשלם.

אכן אם היתה הריצה לצורך דחוף, כגון שהיו שם ילדים שרצו לעבור והיה חשש שיעברו בלעדיה ויבואו לידי סכנה, דינה כרץ לצורץ מצוה שמבואר בשו”ע (שם) שחשוב כברשות, שאם השני ניזוק על ידו פטרו המזיק, ואף שכאן לכאו’ היא הזיקה ולא רק שהשניה ניזוקה בה, מ”מ לדעת הרמב”ם (חובל פ”ו ה”ג) כל שלא בכוונה חשוב כהוזקו, ואף בלא הרמב”ם יתכן שלא היא הפילה המכשיר בידיה, אלא שנתקעה בשניה ועי”ז נפל המכשיר ממילא, וחשיב כהוזקו, והרץ לצורך מצוה כשלא היה לו פנאי דינו כהולך ברשות. אכן אם לא היה זה דחוף אף אם נחשיב את הריצה כלצורך מצוה מ”מ לא פטרו את הרץ בערב שבת אלא כשגם הריצה היא לצורך, כמבואר בהגהות מיימוניות (שם פ”ו ה”ט).

הרבנים המשיבים: הרב שרגא רוזנטל והרב אליהו יפה

תגובה אחת

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *