שאלה:
שלום להרב,
שאלה: שמעון המוצא טלית אבוד ולא היה ברור לו אם כבר היה יאוש בעלים או לא ועשה כמו שכתבו באחרונים נושא כליו של ש"ע שלקח בתנאי שאם לא נתאייש הבעלים הרי כוונתו להחזיר לו ואם כבר נתאייש הרי רוצה לזכות בה, אולם היה עוד אדם שם שהוא דוד, ועל זה התעורר לן שאלות אלו:
1) אם המוצא שמעון רק הרים צד אחד מן הטלית בתנאי כנזכר לעיל, ובא דוד והרים בכוונת לזכות בטלית, האם תנאי שמעון יגרע לו שכיון שבעת תפיסתו לא היה ודאות על דבר וכאילו לקח בלי לזכות מיד כיון שלא היה ברור לו מהו על בעל הקודם, ואולם דוד תפס בכוונה לזכות מיד אזי זכה דוד בחלקו ואולי בכל הטלית? או יש לומר זה רק אם דוד היה בכוונה לזכות בכל אופן אפילו בגזל לכן אף שנגיד לא היה יאוש זכה ע"י איסור בתפיסתו?
2) בעת תפיסת דוד משך כ"כ חזק שהטלית באה כולה לידו מיד שמעון, ואם היה ודאי לדוד שטלית זו הפקר ולשמעון עוד היה מסופק שהרי לקח בתנאי, האם מי הבעל ?
ברכה והצלחה
תשובה:
שלום וברכה,
תפיסה על תנאי היא תפיסה מעולה ביותר, ואחר שמתברר שהיה יאוש זכה המוצא למפרע. ולכן ממ"נ אם היה יאוש הרי שניהם הגביהו ע"מ לקנות. ואם לא היה יאוש שניהם לא קנו וחייבים להשיב לבעלים, הראשון בגלל שכיון להשיב, וחל עליו חובת השבת אבדה. והשני דינו כגזלן שחייב בהשבה. נמצא שאין עדיפות אחד על השני. ולכן גם בשאלה השנייה, אם משך הגזלן מהראשון, אם היה יאוש הרי הטלית של שניהם, ואם לא היה יאוש הרי טלית זו איננה של שניהם.
והראשון שהגביה ע"מ להשיב עדיף מחברו, שאם לא היה יאוש הראשון נעשה שומר אבדה ופטור מאונסים. והשני דינו כגזלן שחייב באונסים.
בהצלחה.
