לתרומות לחץ כאן

גוי שכיר העושה מעצמו עבודות תחזוקה בביתו של יהודי בשבת

שאלה:

בס"ד

שתי שאלות בעניין אמירה לנכרי.

א' האם יש איזושהיא סברא לומר שגוי שחי אצלנו בבית, ומקבל משכורת חודשית קבועה, כאשר הוא עושה פעולות עבורי בשבת הוא עושה אותם עבור עצמו כדי לא לאבד את מקום העבודה שלו?

ב' מה הדין בפעולות שבעבר כאשר לא הייתי מודע להלכות אמירה לנכרי הייתי מבקש ממנו לעשות בשבת, וכיום הוא עושה אותם בלי שאני אומר לו, מתוך הרגל, והפעולות הללו אין בהם משום איסור הנאה, למשל הוא מנתק את הפלטה מהחשמל לאחר סיום הסעודה ומפנה אותה מהשיש, והוא עושה את זה בעבורי, כי אני אמרתי לו כך בעבר לעשות, וכיום הוא עושה זאת בלי שאני אומר לו, האם אני צריך לומר לו כעת שימנע מלעשות זאת?

האם אפשר לתת קצת כללים לגבי אמירה לנכרי כאשר יש גוי שעובד בתחזוקת הבית ונמצא כל השבת אצלנו בבית?

תשובה:

שלום וברכה

  1. ודאי שאין מקום לומר סברא כזו! אדרבה, יש סימנים שלמים בשו"ע להסביר שהמקרה הזה הוא הכי חמור, כיון שהוא שכיר שלך והוא שליח שלך לעשיית פעולות אלו, ראה למשל סי' רמ"ד.
  2. מצד עצם איסור האמירה כדבריך אין בעיה, אבל בגלל שהוא שכיר שלך הדבר אסור, בודאי אם הוא שכיר יום שמקבל שכר לפי שעות, אבל אפילו היה עובד בקבלנות [במקרה שלך זה לא שייך רק העיקרון], כאשר המלאכה נעשית בביתו של הישראל הדבר אסור כיון שזה נראה כאילו ציוה עליו לעשות זאת, והוא נראה כשלוחו. אבל כאמור כאן הדין חמור יותר כיון שהוא שכיר יום.

כל העקרונות בענין זה מבואר בסימן הנ"ל.

תוכל לעיין  הרבה במאגר השו"ת שלנו בהל' שבת ערכים "אמירה לגוי" ו"מעשה שבת", וכן מומלץ לרכוש את הספר ארחות שבת שם יש פרק ארוך ומיוחד על הנושא של אמירה לגוי בשבת.

בהצלחה

הצטרף לדיון

4 תגובות

  1. עברתי על הפרק המדובר בספר 'אורחות שבת', אולם אדרבה ממה שכתוב שם נראה להיתר במה שכתבתי, שהנה שם כותבים שהמנהג הרווח היה שלא למחות ביד גוי הבא לעשות מלאכה בבית ישראל אם אין 'הנאה חיובית' מהמלאכה, למשל לכבות את האור, או להדליק נר נוסף וכדומה, ואם כן בנידון דידן ניתן הפלטה מהחשמל אינה נחשבת לכאורה הנאה חיובית, ואם כן כאשר הוא בא מדעתו לעשות כן מדוע זה אסור?

    נכון שהוא שכיר שלי, אבל הוא לא שכיר על כל פעולה ופעולה, אלא באופן כללי, ואם יעשה פעולה זאת או לא, זה לא יוריד לו מהמשכורת, ואם תאמר שיחשדו בי שאמרתי לו לעשות כן בשבת, א"כ בכל פעם שגוי בא לעשות מלאכה בביתי אני צריך למחות בו שמא יחשדו בי שציוויתי אותו בפירוש, וכאמור המנהג הרווח היה לא למחות ביד גוי כאשר אין הנאה חיובית.

    לפי דבריכם יוצא שכאשר מדובר בגוי שכיר אין היתר לרמוז לו ברמז שאינו של ציווי לכבות את האור (היתר שמוזכר בשש"כ) וכל ההיתר הוא רק בגוי 'מהרחוב'. האם זה נכון??

  2. יתכן שאם הוא שכיר שלך בשדה ובמקרה בא אליך הביתה ועושה מרצונו זה בסדר, אבל כאשר העבודה שלו היא לעשות את צרכי הבית, נראה לי חמור יותר, אבל אשמח לראות מקור מדוייק משש"כ שמתיר.

  3. כוונתי לשש"כ פרק ל' סעיף ה'. לפי דבריכם יש להעמיד סעיף זה רק כאשר הוא לא שכיר שלי, אבל מדובר בשכיר שלי בבית הדבר אסור. האם כך למעשה ההלכה?

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל