מדוע יש ראש חודש יומים? / ברכה על הלל בראש חודש

הרב ירוחם ארלנגר‎
כ"ט סיון ה'תשע"ח

שאלה:

בס”ד

שלום הרב עלו לי מספר שאלות בנושאים שונים:
לעניין ר”ח
1) מדוע יש חודשים מלאים וחודשים חסרים?
2) מדוע החודשים נשארים רגילים או חסרים או מלאים?
3) מדוע יש ר”ח פעמיים ודווקא ל’ + א’ ולא א’ + ב’?
4)מדוע יש שנים שזה משתנה מחודש לחודש (פעמים ובשנה איקס יש חודש מלא ופעמים בשנה אחרת אותו חודש חסר)?
5) מדוע לפי האשכנזים מברכים על ההלל ולפי הספרדים לא מברכים?
6) מדוע בר”ח לא אומרים הלל שלם? מה הטעם לאמירת הלל שלם ומה הטעם לאמירת חצי הלל?
7) האם אפשר לחלוץ את התפילין לפני חצי קדיש ואם לא מה הסיבה?
8) טלית שהציציות שלה כשרות . שרי: יש 4 מצד זה וארבע מצד זה אך הקשירות והליפופים רופפים וכו… האם אפשר לברך עליה? מתי היא פסולה ולא ניתן לברך עליה כאשר מה קורה לקשירות ולליפופים?

סליחה על ריבוי השאלות וממש תודה רבה על כל מענה לכל שאלה שה’ ישלם שכרכם אמן כן יהי רצון!

תשובה:

שלום וברכה

א. כידוע, בזמן שבית המקדש היה קיים היו מקדשים את החודש על פי הראייה. כלומר, כשהיו באים עדים המעידים שראו את חידוש הלבנה – מה שנקרא מולד, היו קובעים את אותו היום לראש חודש. הזכות לקבוע את החודשים מסורה לישראל, ולכן אומרים בחגים “מקדש ישראל והזמנים” וכפי שדרשו חכמים: קדשינהו לישראל דקדשינהו לזמנים. כלומר הקב”ה בחר בנו לקדש את החודשים ולקובעם. הגמרא אומרת בזה דבר מפליא, שיש לענין קידוש החודש השפעה טבעית על העולם ולא רק על קביעת זמני החגים. למשל, קטנה פחות מגיל שלוש שנבעלה, בתוליה חוזרים וצומחים שנית, ואם נבעלה ביום שבו נעשית בת שלוש, אם יעברו את החודש והיא עדיין קטנה, יחזרו הבתולים, אבל אם יקדשו את החודש ומתברר שהיא כבר בת שלוש, לא יחזרו!

לאחר החורבן שבטלו הסנהדרין, תיקן הלל [לא הלל הזקן אלא הלל הבבלי] לוח שנה קבוע, שמסנכרן את קביעת מועדי ישראל בעונה הרצויה [פסח באביב וכו’] ומשלב את מעגל השנתי של השמש עם המעגל השנתי של הלבנה. לצורך כך הוא קבע מולד ממוצע, לא מדוייק כמו בימי חז”ל שהיו מעידים עליו, וסביבו ראש החודש. כך נקבע, שבכל שנה למעט החודשים חשון תמיד יש מלא וחסר באופן קבוע בשיטת הריצרץ, אחד כן אחד לא… כך אלול תמיד יהיה חסר ותשרי תמיד מלא ועוד. כמו כן נקבעה מחזוריות של 19 שנים מתי יש שנה מעוברת – שני אדרים.

הסיבה והמקור לשני ימי ראש חודש, היא משום שכאמור, החישוב של הלוח הוא ממוצע וראש החודש אכן יכול היה להית באחד משני ימים אלו, ולכן נקבע מדרבנן לנהוג בשניהם קודש. הסיבה שזה נקרא ל’ וא’ ולא א’ וב’ היא מחמת הסיבה הנ”ל, במקור של הדברים אם היום השני היה נקבע לראש חודש, היום הראשון היה סתם יום חול, סופו של החודש הקודם.

ב. בנוגע לברכת ההלל, הנושא הזה קשור לשאלה הכללית האם מברכים על מצוה שאינה אלא מנהג בעלמא ולא חיוב גמור.

מקור הדברים בסוגית הגמרא בסוכה מד א: הערבה מנהג נביאים… שקיל חביט חביט ולא בריך, קסבר מנהג נביאים הוא. הרי שאין לברך על מנהג אף שיסודו בדברי הנביאים. וכתבו שם התוס’, שמכאן המקור שלא מברכים על הלל בראש חודש.

אולם רבינו תם שם דחה ראיה זו, וכתב, ששונה הדבר לגבי הערבה שאינה אלא “טלטול בעלמא”, ואין כאן מעשה של ממש שיש בו כדי לחייב בברכה, בשונה מקריאת ההללל בראש חודש שהיא דומה לקריאת התורה וניתן לברך עליו. וברא”ש והר”ן שם פסקו כרבינו תם.

הרמב”ם נקט בפשיטות בכמה מקומות שלא מברכים על מנהג, ראה למשל פרק ג מהל’ חנוכה ופי”א מהל’ ברכות, וכן מנהג בני ספרד.

בכל בו סי’ מג כתב לחדש, שבהלל הברכה היא חלק מהמצוה, ולכן ניתן לברך עליו בשונה משאר מנהג. ובסי’ עא שם חילק לענין זה בין מנהג המיועד לרבים שמברכים עליו, לבין מנהג שנהגו לעצמם, כמו הערבה שלא תיקנוה לרבים ורק במך הדורות השתרש הדבר.

בהגה’ רעק”א בסי’ תרעא כתב שהואיל ומנהג בני אשכנז לברך על מנהג גם על הדלקת נר חנוכה בבית הכנסת יש לברך, אולם בחכם צבי סי’ פז הקשה שבענין זה יש סתירה בשו”ע, שמחד גיסא פסק בסי’ תכב שלא לברך על הלל בראש חודש, ומאידך נקט שיש לברך על נרות בית הכנסת, וכנראה הביאור הוא,ש כיון שתכלית מצוה מתקיימת בבית הכנסת כמו בבית, יש טעם לברכה זו. וראה כעין סברא זו ברדב”ז שני אלפים רט לגבי ברכה על נרות בית הכנסת שביום הכיפורים.

עוד בענין זה ראה בשבלי הלקט סי’ קעד בשם רבינו ישעיה, שכתב לחלק בין מנהג שיש לו שורש במצוה במקום אחר, כמו הלל, שביום טוב מברכים עליו וממילא גם בראש חודש, לבין מנהג שאין לו שורש במצוה, וראה עוד מש”כ בזה בחידושי רי”ז הלוי.

ג. הסיבה שלא אומרים הלל שלם בראש חודש, להבדיל בין הלל שהוא מנהג להלל שהוא חיוב גמור.

ד. יש ענין על פי סוד לומר עם התפילין שלוש קדושות [קדושת יוצר, חזרת הש”ץ ובובא לציון] וארבעה קדישים, ולכן אין להסיר לפני החצי קדיש.

ה. מעיקר הדין מספיק קשר אחד כפול וחוליה אחת [ליפופים] לכן גם אם למטה קצת רופף – אין בעיה.

ברכה והצלחה לידידינו – שליחינו היקרים בארגנטינה!

2 תגובות

  • מאת .:

    בסד
    תודה רבה הרב
    לגבי ראש חודש ביום חמישי . הרי תדיר ושאינו תדיר תדיר קודם אז לכאורה היה צריך לקרוא בפרשה ולא פרשת צו.
    לשאלה שנייה לגבי הציציות לפי הרמבם באמת יש רק שני קשרים ואחריהם יש רק קבוצות של ליפופים . לפי זה זה לכתחילה נכון?

  • מאת רבני בית ההוראה:

    1. אין כאן נושא של תדיר וכו’, התקנה לכתחילה היתה שכאשר יש צרכים מתנגשים קוראים בענינו של יום, כך גם ביום טוב שחל להיות בשבת.
    2. אין שאלה על הכשרות, אבל מפסידים את הרמזים שמחמתם תיקנו חכמים את מנין הקשרים [כנגד תרי”ג מצוות וכו’].

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים