המושג היסודי ביותר בקבלה ובהבנת לשון ספרי חב”ד

הרב ירוחם ארלנגר‎
כ"ט סיון ה'תשע"ח

שאלה:

שלום וברכה,
סליחה מראש על השאלה ההזויה.
האם ייתכן לומר על רב צדיק או אפילו על משה רבנו ע”ה, שהוא אור אין סוף?
חשבנו שהמושג המלא הוא “אור אין סוף ברוך הוא”, אבל הבנו שהאור הוא לא מאיר. הוא יוצא מהמאיר… או שטעות בידינו.
בכל אופן ברצוננו לדעת בבקשה, האם ניתן לומר על משה רבנו ע”ה שהוא “אור אין סוף עצמו”… ואם כן, האם גם על צדיקי הדורות האחרונים?
ואולי יש כל מיני זוויות הסתכלות לגבי המושג “אור אין סוף”?
תודה רבה וסליחה.

תשובה:

שלום וברכה

ברור שהביטוי אור האין סוף מדבר רק על הקב”ה, ואם נדייק בשפה הקבלית ממש על פי האר”י בשונה מספרי מחשבה וחסידות, מדובר גם בבחינה מאוד פנימית ועליונה של אלוקות, כאשר האלוקות בנויה ממערכת של כ”ל צמ”א – כלים לבושים צלמים מוחין אורות, ובאורות עצמן שזו הבחינה העליונה ביותר, הבחינה הפנימית ביותר שכפי שנראה שציטטתם בשאלה, הוא אור האין סוף שאינו מתפשט בכל העולמות בעצמותו אלא לפעמים זו רק הארה שלו, כמבואר בעץ חיים שער עיגולים ויושר.

אלא שיש אנשים שאומרים דרשות ולא מתכוונים לביטוי המדוייק שלו, אלא נוקטים דרך השאלה ביטויים עליונים שנראים להם מאוד גבוהים כדי לבטא כמה משה רבינו היה עליון ומקודש, אבל זה אינו ביטוי מדוייק ונכון על פי סוד.

צריך להבין, אני מניח שאלו ביטויים ששמעתם בשיעור חבד”י כזה או אחר, הנוסחאות החבדיי”ם, כפי שמוצאים אותם בשער היחוד והאמונה ועוד, גם קשים מאוד להבנה, ואינם הלשונות המקובלים בספרי קבלה. למשל יש שם לשונות כביכול המציאות היא “התפשטות מדבר הווי”ה”, ויש אריכות בספרי חב”ד אודות ההבדלים בין “עילה ועלול” שזו בחינה נמוכה, לבחינה של “עצם והתפשטות”, וכביכול אם מבינים חלילה את הדברים כפשוטם מגיעים בזה לכפירה של שפינוזה! שלפיו כל הבריאה היא בעצם חלק מהאלוקות עצמה! ואנחנו יודעים כמה הזהירו חכמי  הקבלה בכל הדורות מתפיסה שגויה זו, ראה ספר שומר אמונים הקדמון שכמעט מיוסד בעיקר על הנקודה הזו, ועוד ועוד ספרים. אלא ביטוי זה ענינו שהקירבה בין המאציל לנאצל לפעמים כה גדולה, עד שזה נראה כהתפשטות, ועל דרך לשון הזוהר ביחס לעולם האצילות “איהו וחייוהי וגרמוהי חד בהון”, כביכול אחדות שלמה, בעוד שאין זה כך ויש חילוקי מדרגות ובחינה ברורה של בורא ונברא, ויש הרבה להאריך בנושא חשוב זה, והכל לשונות מושאלים.

לכן גם אם נמצא לשון כזו בספרות חב”ד שדבר מסויים הוא התפשטות אור האין סוף, אין הדברים מתפרשים כפשוטם.

הרבה יש להאריך בזה, תקצר היריעה מלהשתרע!

חודש טוב.

4 תגובות

  • אלימלך says:

    הרב כתב : “וכביכול אם מבינים חלילה את הדברים כפשוטם מגיעים בזה לכפירה של שפינוזה! שלפיו כל הבריאה היא בעצם חלק מהאלוקות עצמה! “.
    1. האם הכוונה היא שהקב”ה ברא דבר שהוא מחוץ לאלוקות?
    2. האם הרב יכול להסביר קצת יותר מה אמר שפינוזה, ובמה זה כופר ביהדות?

  • רבני בית ההוראה says:

    התפיסה של שפינוזה היתה שהבריאה אינה דבר נפרד מאלוקות ולא כפי שאנחנו מבינים גם את המושג בריאה לפיו יש בורא ויש נברא, אלא המציאות היא השתלשלות והתגשמות של האלוקות בעצמה, שהיא לובשת פנים גשמיות, וזו כפירה.

  • אלימלך says:

    הרב לא ענה על השאלה הראשונה,
    אבל אם הבנתי נכון אז מהתגובה של הרב מובן שיש בורא ויש נברא שהם שני דברים נפרדים,
    ויוצא מכך שלפני הבריאה היה רק אלוקות, ועכשיו יש גם אלוקות, וגם נברא. האם הבנתי נכון?

  • רבני בית ההוראה says:

    ברור כמעט לגמרי… ההגדרה המדוייקת תלויה בשאלת ביאור סוד ה”צימצום”, אבל אין לנו אפשרות כאן להסביר ענין קבלי עמוק זה בצורה מספיק מבוארת ומורחבת.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *