גר צדק – האם חייב בכיבוד אב ואם?

הרב ירוחם ארלנגר‎
כ"ט סיון ה'תשע"ח

שאלה:

שאלה:
האם ילדים שהתגיירו יחד עם אימם הביולוגית (האב יהודי) נחשבים כנולדים מחדש כך שלא חל בהם עוד דין כיבוד הורים

תשובה:

שלום וברכה

גר חייב בכיבוד הוריו הביולוגיים.

מצד אחד, חז”ל (יבמות צז, ב) מלמדים שגר נחשב כ”קטן שנולד”, באופן שאין לו קרבת משפחה לקרוביו הביולוגיים. מנגד, במובן הרגשי והנפשי כמובן שאין האדם מתנתק בן-רגע מקרוביו המשפחתיים, וקשרים אלו נותרים בעינם גם לאחר הגיור.

לגבי המשכם של קשרי משפחה גם לאחר הגיור מביא את הרמב”ם (הלכות ממרים, פרק ה, הלכה י) לפסוק שאסור לגר להכות או לזלזל בהוריו הביולוגיים. הוא מבאר איסור זה הוא “כדי שלא יאמרו, באו מקדושה חמורה לקדושה קלה, שהרי זה מבזה אביו”. הרמב”ם אף ממשיך ש”נוהג בו מקצת כבוד” – אולם השולחן ערוך (יורה דעה רמא, ט) משמיט תיבות אלו.

רבי משה פיינשטיין (יורה דעה ח”ב, סימן קל) מבאר שאמנם גרי צדק אינם חייבים במובן הרגיל בכיבוד אב ואם, אך בוודאי שהם חייבים במידות טובות בסיסיות, ובפרט במידת הכרת הטוב. על-פי המדרש, אפילו אדם הראשון נתבע על מידה זו כאשר הוא כפה בטובת חוה. חובת הכרת הטוב חלה גם על הורים שאינם יהודים, ומכאן שיש חובה של “מקצת כבוד” כלפי ההורים.

ביחס לאבלות על הורים שאינם יהודים, הרמב”ם והשולחן ערוך (יורה דעה רעד, ה) פוסקים שאין הגרים מתאבלים על הוריהם, אפילו כאשר שניהם (ההורים והילדים) התגיירו. ועדיין, כתב רבי משה שטרנבוך שליט”א (תשובות והנהגות ח”א, סימן תרפד) שבמקום שהימנעות מאבלות תגרום מתח משפחתי ואי-נעימות (כגון במקרה המדובר של סבתא שהתגיירה בגיור רפורמי), מותר לעשות כן כדי לשמור על כבוד המשפחה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים