בירך על המחיה על אורז

שאלה:

מה סברת הילקוט יוסף שאדם שאכל אורז ומזונות ,יברך על המחיה ויפטור את האורז?

למה לשיטת הילקוט יוסף שלא יברך נפשות על האורז ואז על המחיה?

תשובה:

שלום וברכה

בשערי תשובה בסי' רח ס"ק יח הביא מחלוקת לגבי אדם שבירך על המחיה על אורז אם יצא ידי חובתו, ומכאן הנדון שלפנינו: בכף החיים שם ס"ק מא הביא מבן איש חי פרשת פנחס, שגם לכתחילה, מי שאכל מזונות ואורז, יברך על המחייה ויפטור את האורז, אולם יש שחלקו על זה, והורו, לכוין לכתחילה בשעת הברכה שאינו רוצה לפטור את האורז, וכך יצא מידי ספק ויוכל לברך גם בורא נפשות, ראה בזה בשו"ת שבט הלוי ח"ט סי' סד.

אם מקדים לברך בורא נפשות זה עדיין לא חלק לגמרי, שכן אמנם לשיטת המשנה ברורה על פי פרי מגדים נפשות לא פוטר על המחיה אפילו בדיעבד, ראה משנה ברורה בסי’ רח ס”ק סב, אבל יש שחלקו וסברו שזה פוטר, ולדבריהם שוב נכנסו לספק ולצורך לכוין במפורש שלא להוציא וכו', לכן אין בזה הרבה רווח לשיטות אלו.