תפילת תשלומין / נדבה בשבת

הרב ירוחם ארלנגר‎
כ"ח סיון ה'תשע"ח

שאלה:

1. מה ההבדל בין תפילת תשלומין לתפילת נדבה?
2. אדם שנאנס ולא התפלל שחרית של שבת, האם יתפלל פעמיים מנחה של שבת? האם צריך לעשות תנאי שאם הוא לא חייב אז תהא זו תפילת נדבה והרי אסור נדבה בשבת?
3. מה הדין לאדם שמסופק אם התפלל שחרית של שבת?

תשובה:

שלום וברכה

  1. אלו שני מושגים שונים. מעיקר הדין אמר רבי יוחנן בגמרא “ולואי ויתפלל אדם כל היום כולו”, כלומר תפילת נדבה מעיקר הדין אדם יכול לעשות מתי שרק ירצה, אלא שכיון שבזמנינו לא מכוונים מספיק בתפילה אסור להתפלל נדבה אלא כשיש צורך בכך, וכגון שאדם מסופק אם התפלל, ראה תחילת סי’ קז ובביאור הלכה שם. תפילת תשלומין זה מקרה מאוד ספציפי, שבו אדם לא התפלל באונס או בשגגה, ונאמר שיש תיקון מסויים לחסרון הזה אם משלים תפילתו בצמידות לתפילה שלאחריה, ראה סי’ קח פרטי דין זה. בתפילת תשלומין לא צריך לכוין שהיא נדבה אא”כ יש ספק מסויים, למשל שלא התפלל אותה בצמידות לזו שעתה זמנה, ראה משנה ברורה שם ס”קטו.
  2. כאמור אין קשר בין הנדונים ולכן יש תשלומין גם בשבת.
  3. כיון שאין נדבה בשבת ובספק כאמור צריך לכוין לנדבה – אינו חוזר, ראה שו”ע קז א.

6 תגובות

  • מאת אלי:

    תודה על התשובה. רק אם אפשר להסביר למה אם אדם נאנס ולא התפלל שחרית בשבת לא יוכל להתפלל פעמיים מוסף? הרי המוסף יבוא בתורת תשלומין ולא בתורת נדבה….

  • מאת רבני בית ההוראה:

    מארבעת הנקודות אני מבין שכוונתך להוכיח מכך שתפילת תשלומין יש לה גדר של תפילת נדבה וממילא להחזיר קושיתך היאך יש תשלומין בשבת, אבל זה לא הטעם!
    אני מעתיק לך מדברי הברכי יוסף אורח חיים סימן קח

    כתב מהר”י זיין בספר תשובותיו שערי ישועה כ”י שער ב’ סי’ ב’ וז”ל, נסתפקתי במי ששכח ולא התפלל שחרית עד עבור שש שעות, אם יתפלל מוסף שתים בשעה שביעית, או לאו. ונראה להביא ראיה ממ”ש מרן בב”י סי’ רפ”ו, ואם שכח ולא התפלל עד שעבר כל זמנה כתב רשב”ם דאין לה תשלומין וכו’. כ”כ התוס’ והרא”ש וכו’, דדוקא בתפלת י”ח שהיא של רחמים יש לה תשלומין וכו’, אבל מוסף כיון שמזכיר בתפלה קרבן מוסף, אינו ראוי להתפלל אלא בזמן הקרבת מוסף וכו’. וזכינו לדין דבנדון דידן נמי אינה מועלת תפלת המוספין להשלמה, כיון שמזכיר בה קרבן מוסף אינו ראוי שתעלה לתפלת שחרית. אלא יתפלל מוסף תחילה, וכשיגיע תפלת מנחה יתפלל מנחה שתים, עכ”ל.

    וזו של כת הקודמין היא, והדבר מפורש בדברי הרב נחלת צבי בסימן זה ס”ק ו’ וז”ל, ונלע”ד אף שאין תשלומין למוספין, מי שאנוס ולא התפלל שחרית בשבת יש לה תשלומין למנחה, ואף שאין השלמה מועיל אלא בתפלת הסמוכה לה, וכאן בתפלת מוסף אין לה השלמה להתפלל מוסף שתים, הואיל דמוסף עצמו אין לה השלמה, א”כ ודאי שהיא אינה משלימה, אפילו הכי נראה שיש השלמה לתפלת שחרית במנחה וכו’.

  • מאת אלי:

    אז הטעם הוא כיוון שבתפילת מוסף מוזכר הקורבן וזה לא מתאים לתשלומין של שחרית…?

  • מאת רבני בית ההוראה:

    נכון.

  • מאת רפאל:

    מחילה. לענ”ד, אדם שספק אם התפלל בשבת, יחזור ויתפלל, וכדין מה שפסק בשו”ע, סימן קז סעיף א וז”ל, “אם הוא מסופק אם התפלל חוזר ומתפלל ואינו צריך לחדש שום דבר”.
    ואמנם המשנה ברורה כותב שיעשה תנאי שאם לא חייב, תהא תפילתו נדבה, ובשבת לכאורה אי אפשר לעשות תנאי זה, אבל נראה שתנאי זה הוא רק לרווחא דמילתא, שכן עיקר הטעם שחוזר הוא מפני הנאמר בגמרא שלוואי ויתפלל אדם כל היום כולו, וכמו שכתב שם המשנה ברורה, וא”כ, טעם זה שייך גם בשבת,
    ולפי זה, אדם שספק לו אם התפלל בשבת, לכאורה יש לומר שיחזור
    כן נראה לענ”ד.

  • מאת רבני בית ההוראה:

    אני מכבד את דעתך, אבל נראה שנעלמו מעיניך דבריו המפורשים של המשנה ברורה בסי’ קז ס”ק ה, שאין לחזור ולהתפלל בשבת מספק.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים