שאלה:
1. לשיטת הרבה פוסקים רק התפילה הראשונה הינה דאורייתא…
אז האם לשיטתם תפילת ערבית היא דאורייתא? הרי היא התפילה הראשונה ביום..
2. כלה שמתארחת אצל חמותה ומייחדים בעבורה חדר אך לא מסכימים שתדליק נר. האם עדיף שהיא תברך על נורת החשמל בחדר או שתצא ידי חובה בברכה של בעלת הבית בחדר האוכל ותדליק אחריה?
תשובה:
שלום וברכה
א. למעשה מצות תפילה מן התורה היא לאו דוקא בנוסח שקבעו חכמים, וגם ברכות שונות עשויות להחשב כתפילה לענין זה, אבל מסתבר שהואיל ובדאורייתא מצוות צריכות כוונה, אכן קיום המצוה מן הסתם הוא דוקא בתפילה ממש. ומכל מקום בקרית ספר למבי"ט בהל' תפילה כתב שמקור דינו של הרמב"ם שיש חיוב כל יום הוא מהכתוב הסמוך ובירך את לחמך ואת מימך שהם צורך יום יומי, ונראה שכוונתו שלפני שאדם הולך לעבודתו הוא צריך להתפלל להצלחתו, ואם כן יותר מסתבר שהקיום נעה בתפילת הבוקר וצ"ע בזה.
ב. נראה שאם היתה אפשרות להדליק פנס המופעל על בטריות, שהפנס עצמו יהיה עם מנורת ליבון ולא לד, וזה דבר שאינו מצוי בכלל… היה מקום לומר שעדיף אכן להדליק את הפנס ולא לשמוע מבעלת הבית, אבל כשהאופציה היא רק נורה רגילה ללא בטריה, או אפילו לד או פלורוסנט, יש להעדיף לשמוע את הברכה מבעלת הבית ולהדליק בסמוך לה. שכן גם לדעת השו”ע העיקר להלכה שמקיימים את המצוה בתוספת אורה ורק משום חשש ספק ברכות הורה שלא לברך.
מקורות:
בנוגע לנורת ליבון [אגס] נחלקו הדעות, יש שחששו שהואיל ואין שמן במנורה והיא ניזונת מדבר שאינו קיים כרגע לא מועיל להדליק בה נר שבת, אולם בעת הצורך אכן הסכימו הפוסקים שניתן לקיים בה מצות נר שבת. הרחבה על כך ראה כאן. בנוגע לפלורוסנט או לדים יש שפיקפקו שלא ניתן לברך עליהם כיון שאין בהם אש, אלא שאדם שאין לו כל אפשרות אחרת ידליק כאלו כדי לקיים את תכלית המצוה שיהיה אור בשבת. אולם דעת הגרי”ש אלישיב שאפשר לברך.
ומכל מקום נראה שיש לייחד נורה מיוחדת ונוספת לכבוד שבת, שכן בתאורה רגילה של הבית לא ניכר כלל כבוד השבת.
על הדלקת נרות שבת באמצעות חשמל, ראה שו”ת בית יצחק יו”ד סי’ קכ, מלמד להועיל סי’ כז, דבר אליהו סי’ לט, אחיעזר ח”ג סי’ ס. הסוברים שלא לברך על חשמל [אפילו נורת ליבון], לבושי מרדכי תליתאה או”ח סי’ נט, פקודת אלעזר סי’ כב, אולם הכרעת הגרי”ש אלישיב לברך כדעה הראשונה, וראה הלכות שבת בשבת עמ’ קנג שלדעתו ניתן אף לברך על נורת פלורוסנט.
