אדם שמסופק מתי יום היארצייט של אביו

הרב ירוחם ארלנגר‎
כ"ו סיון ה'תשע"ח

שאלה:

לכבוד הרבנים שליט”א
משפחה שמסופקים בתאריך יארצייט ביום (לא זוכרים את יום המיתה ואי אפשר לברר) למשל לא יודעים אם יחול ביום רביעי או חמישי האם כדאי להקדים את האזכרה ליום הראשון (רביעי) שמסופקים בו או לאחר ליום הבא (חמישי) בתודה מראש תבורכו מפי עליון!

תשובה:

שלום וברכה

את האזכרה בבית הקברות יעשו ביום הראשון וכן מי שנוהג להתענות יתענה ביום זה, אבל שאר עניני היארצייט, קדיש תפילות לפני העמוד הצדקה והלימוד וכו’, יעשו בשני הימים, כיון שרבו בענין זה הדעות.

מקורות:

אעתיק לך מספר לקט הקמח החדש שיצא לאור מיד לאחר השואה, מתוך קונטרס בית אברהם שבסוף חלק ד, שעכשיו נעשה בעריכה מחודשת ועומד לצאת לאור בעוד כשנה:

ספק ביום היארצייט

כב] יודע שיש לו יארצייט בראש חדש ושכח אם ביום א׳ דראש חדש או ביום ב׳ דראש חדש, איך ינהג באמירת קדיש. הנה אין לומר בזה ספק דרבנן לקולא, דהספק הוא על ב׳ הימים והוי כתרי ספיקות לקולא דסתרי אהדדי, כמו שכתב המשנה למלך (מגילה פ״א הי”א), על כן יאמר קדיש בשני הימים. ועוד דהוי כנדר, שהרי קיבל עליו את היארצייט, והוי כנשבע לפרוע חוב בראש חדש דצריך לפרוע ביום הראשון דהוי ספיקא דאורייתא, וכיון דאיכא ספק על שני הימים חייב לומר קדיש בשניהם. מכל מקום אינו יכול לקחת קדישים מחיובים אחרים (שו”ת שואל ומשיב מהד׳׳ק ח״ג סי׳ קצו).

ובשו”ת חתם סופר (או”ח סי׳ קסא-קסב, הובא בשו”ת חתן סופר סי’ צט אות יא) כתב, אדם המסופק אם היארצייט של אביו ביום ד׳ או ביום ה׳ בחדש, אם יש לו אחים שיודעים את היום המדויק של היארצייט ומקיימים אותו {אלא שאינו יכול לשואלם}, יחזיק את היארצייט ביום ד׳ כיון שפוגע בו תחילה, וביום השני פטור דספק דרבנן לקולא, אבל אם אין לו אחים {ואין מי שעושה את תיקוני יום היארצייט במועדו}, יעשה את התיקון לנשמה בשני הימים. אמנם להתענות אין צריך אלא ביום ד׳, כי התענית אינה לתיקון הנשמה אלא משום דביום זה איתרע מזליה של הבן. וביום שלאחריו יוסיף בלימוד ובעבודה שזה טוב מכל הקרבנות. וכל זה כשמסופק בתחילתו, אבל כשידע מתחילה את יום היארצייט וקיימו כמה זמן ואחר כך נשתכח, יתענה ביום הראשון [בנידון  דידן ד׳ לחדש] וישאל על נדרו ביום שני [ה׳ לחדש], ויכולים שאר בעלי יארצייט לדחותו מלומר קדיש. והוא יחיש לעצמו לומר איזה מזמור ברבים [עיין בדברינו בסי׳ נה אות ב] ויאמר לאחריו קדיש בב׳ הימים. ומכל מקום האבלים יתנו לו קדיש אחד ביום הראשון כשאין שם יארצייט.

ומה שתמה השדי חמד (מערכת אבילות סי’ צג) על מה שלא מביאים החתם סופר והשואל ומשיב את  דברי המגן אברהם (סי תקסח סק”כ) דמי שאינו יודע את יום היארצייט של אביו יברר לו יום אחד, עיין מה שכתב השואל ומשיב (שם סי׳ קצח). וכן כתב בשו״ת בית שערים ([בלום] סי׳ מג) דאדם ששכח את היארצייט ובוחר לו יום אחד אין דוחה את האבל, ע״ש.

המסופק אם יום היארצייט חל בט״ו או בט״ז לחדש, לכאורה יש לומר דמשום חזקת חיים של האב ינהג את היארצייט ביום ט״ז, ועיין בטו״ז (יו”ד סי׳ שצז סק”ב). ועלה בדעתי לומר, דמכיון שכל השנה הוא בחזקת פטור מהחיובים שיש לאדם ביארצייט, נוקמיה אחזקתו חזקת פטור של כל השנה ולא נחייבו ביום ט”ו בחיובי היארצייט, ומאחרים את זמן  היארצייט ליום ט״ז, אמנם כיון דחיוב היארצייט הוא מחיוב כיבוד אב, ועל זה לא היה לו חזקת פטור מעולם, צריך לנהוג את היארצייט ביום ט”ו.

ועיין במשנה למלך (שם) דבהסיבה בד’ כוסות דפסח, כיון דיש ספק אם תיקנו את ההסיבה על הב׳ כוסות הראשונות או על ב’ כוסות האחרונות, צריך להסיב בכל הד׳ כוסות, כן נראה לומר כאן, שגם את היארצייט ינהג בשני הימים, ואפילו אם יש לו אחים במקום אחר שיודעים את היום המדויק ומקיימים אותו, ולא כהחתם סופר דכתב דבכי האי גוונא יחזיק את היארצייט ביום הראשון. כמו כן כבר חל עליו חיוב היארצייט מדין כיבוד אב ואם, ויש ספק אם יצא ידי חובתו כשינהג רק ביום הראשון, ואם כן משום אותה חזקת חיוב יש לו לנהוג דיני יארצייט בשני הימים (שו״ת מחנה חיים או”ח ח״ג סי׳ יז).

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים