שאלה:
בדין קריאת שמע של שחרית שיש אומרים שסוברים שמדאורייתא זמנה כל היום לכאורה יש להם סברה חזקה מאוד , כמו שנאמר ובשכבך בשעה שבני אדם שוכבים , שזה לא מתי שהם מתחילים לישון אלא כל זמן שהם ישנים עד הבוקר אז גם ובקומך , כל זמן שאנשים קמים , כל היום , ולא הרגע שהם קמים ,
בדיעבד אם קם שלא באשמתו אחרי זמן קריאת שמע יש לחוש לדעה זו ?
ומהו הדין שיש אומרים שיש תשלומים לקריאת שמע ?
תשובה:
שלום וברכה
ראשית יש להקדים שכל הנושא של תשלומין אינו אומר שזה נחשב שקיימתי את המצוה, אלא זה רק כעין תיקון ותשובה על מה שנמנע מקיום המצוה, אבל את המצוה הפסיד.
בשו"ע סי' נח סעי' ז הביא מחלוקת אם יש תשלומין לקריאת שמע בערבית, ובביאור הגר"א שם הכריע כדעה שיש תשלומין, משום שבלאו הכי אין הפסד בדבר, שהרי זה כקורא בתורה ואין כאן חשש ברכה לבטלה וכדומה. וכ"כ הפרי חדש שם סק"ז ואליה רבה ס"ק יב, וראה בלקט הקמח החדש ס"ק כג מכמה אחרונים שכך ראוי לנהוג למי שהפסיד מצוה יקרה וחשובה זו.
ברכות קריאת שמע כמובן לא ניתן להשלים.
כמובן תשלומין יש תמיד רק באונס או שגגה ולא במזיד.
כאשר אדם קם לפני חצות היום שהוא מתפלל תפילת שחרית, בלאו הכי עליו לומר קריאת שמע לפני שמונה עשרה כדי לעמוד לתפילה מתוך דברי תורה.
מי שקם אחרי חצות זה תמיד מזיד גמור בלאו הכי, אא"כ היה בניתוח וכדומה.
אם לא התפלל ערבית למחר בשחרית אומר שמונה עשרה פעמיים .מה עם קריאת שמע של ערבית ?יש לה תשלומין?
אין לה תשלומין, אבל יש אומרים שלפני שאומר את השמונה עשרה של התשלומין יאמר קריאת שמע אף שאינו אלא כקורא בתורה. ראה משנה ברורה סי' נח ס"ק כח בדעת הדעה הראשונה בשו"ע שם סעי' ז.
השאר תגובה