שאלה:
בס"ד
האם מה שנאמר שקנסו חכמים לדוגמא בסימן רנד, שאם ההניח צלי ע"ג כירה שאינה גרופה או קטומה, שאז עבר איסור וקנסו חכמים שאסור להינות עד מוצ"ש בכדי שיעשו, והוא הדין לפת שלא הגיע לקרימת פנים,,, וכן לעניין קדירה שהונחה באיסור (בשיל ואינו בשיל)
מה יהיה הדין כאשר הקדים לקבל שבת, דהיינו קיבל מפלג מנחה שבת מוקדמת, האם הולכים ע"פ זמן ההנחה או לפי השקיעה? דהיינו אם האדם הניח את הצלי/ או הפת או הקדירה באיסור. הרי שבזמן כניסת שבת היה כבר ראוי באכילה כל צרכו, האם נאמר שהקנס הוא אפילו אם קיבל שבת מוקדמת, או שחכמים לא קנסו שהרי יכול לעשות התרת נדרים, או יכול לומר לחברו שעדיין לא קיבל שבת להניח את ה………. כפי שפוסק השו"ע שסג סעיף יז ס"ק סד
מאוד מאוד אשמח למקור מדוייק שכותב זאת , שראיתי במשנה ברורה בסימן רנד ס"ק יט
"שנתן במזיד סמוך לחשכה כל כך עד שלא היה שהות לצלות מבעוד יום כמאכל בן דרוסאי ונצלה בזמן האסור , או ששכח הצלי על גבי כירה ונצלה בשבת ואע"פ כן אסור בדיעבד כדי שלא יבוא להשהות במזיד ויאמר שכחתי" ומשתמע אם היה שהות לצלות מבעוד יום כמאכל בן דרוסאי וודאי שאם התבשל כל צרכו יהיה מותר לכתחילה?!
וכן משתמע מס"ק כד
וזה מאוד מצוי שאדם נותר משהו סמוך כגון מים במיחם ויוצא מהבית ואע"פ שיקבל שבת בזמן ההדלקה נניח, הרי שעד השקיעה ודאי שהמים יהיו רותחים. … שנלע"ד שלא קנסו חכמים אלא מזמן שקיעה אע"פ שקיבל שבת מוקדמת.
תשובה:
שלום וברכה
בשו"ת מנחת שלמה ח"ב סי' לד אות ט עסק בשאלה זו ממש ונקט להקל, והובא בארחות שבת ח"א עמ' סג הערה ט, ועיי"ש מדברי החזון איש סי' לז ס"ק כז שאפשר להקל עד צאת הכוכבים.
