המשך לחשש מוכת עץ

שאלה:

בהמשך לשאלתי הקודמת בעניין חשש מוכת עץ מתאריך יג סיוון [ניסיתי לשלוח תגובה אך משום מה התגובה לא מאושרת]
א. אמנם פסקי הרי”ד כותב שהלכה כשמואל שאין מוכת עץ בבשר אך בתוס כתוב שזה דווקא כשלא נשרו בתוליה וכ”כ השו”ע [סז ד].
ב. אך שאלתי היא האם בכלל בגלל טיפה דימום צריך לחשוש בכלל שנהיתה מוכת עץ אולי לא נשרו בתוליה או שנשרו מקצתם [כלומר מה הדין בספק נשרו והאם זה בכלל נחשב ספק
ג. למה אין חובה לידע את החתן הלא לכאורה הכתובה איננה נכונה אם הוא אמור להתחייב מנה
ד. מדוע אין כאן חשש של קידושי טעות

תשובה:

שלום רב,

ראשית בדקתי וראיתי שבין שליחת התגובה לשליחת השאלה עברו 3 דקות! אז כיצד אתה סבור שיספיקו המשיבים לראות את התגובה ולמיד להשיב עליה?

לעצם השאלה:

1. המחלוקת בין רב ושמואל הוא בקטן שבא על אישה האם היא נחשבת למוכת עץ או שמא אין מוכת בבשר. אבל כאשר התוס' רי"ד מסביר את דברי שמואל הוא אומר: והרי היא כמי שמיעכה באצבע וכו'. כלומר, כפי שמיעכה באצבע אינה נחשבת למוכץ עץ, כך גם לשמואל קטן שבא על אישה. ודברי התוס' אמורים רק על אין מוכת עץ בבשר ולא על מיעכה באצבע.

2. .אכן יכול להיות שאין צורך לחשוש, ובכל מקרה בספק הרי יש לה חזקת בתולה. ואפילו אם היום ניתן לבדוק. מן הסתם לא שייך לומר בודאות שזה מאותו אירוע. יש דברכים טבעיות אחרות שהבתולים נושרים עם הגיל.

3. לגבי טענת מקח טעות. כך מבואר בסוגיה בכתובות שם, ובשו"ע סוף סי' סח שאם נישאה ונמצאת מוכץ עץ כתובתה מנה אבל אין טענת מקח טעות.

4. לגבי החובה לספר. ראה בתוס' כתובות לו,א ד"ה החרשת שמשמע מדבריהם שאין חובה לספר. משום שכתבו למד"א מוכת עץ נחשב למקח טעות: "מ"מ שאר נשים יש להן טענת בתולים מדלא קאמרי שהן מוכת עץ". כלומר, למד"א הזה הן חייבות לספר משום שזה מקח טעות. אבל למד"א שאין זה מקח טעות וכפי שאנו פוסקים, אין חובה לספר. וכך נראה בשו”ת עין יצחק (אבה”ע ח”א סי’ סז אות כא) לאחר שדן באריכות בענין כנסה בחזקת בתולה ונמצאת בעולה. לגבי הכתובה. שהבעיה היא משום שאין לה כתובה כלל. אבל נמצאת מוכת עץ שיש לה מנה אין זה נחשב שמשהה אשתו ללא כתובה. בפרט לפי הספרדים שעושים סיכום כללי.