תשלום הקנס: שכחת הדלקת נרות שבת

הרב יהושע פפר
י"ז סיון ה'תשע"ח

 

כתב המהרי”ל (שבת א) כי על אישה ששכחה להדליק נרות שבת להיות “זהירה כל ימיה להוסיף על כל נר של מצוה יותר ממה שהיתה רגילה בשיעורם עד עתה”.

בדרכי משה (אורח חיים רסג) הביא את דבריו, והעיר עליהם שמדובר ב”חומרות רחוקות, ואדרבא נראה דכל המוסיף על הנרות אינו אלא גורע ומפסיד הכוונה של זכור ושמור”. כלומר, יש עדיפות להדליק שני נרות בלבד, ולא להוסיף עליהם כלל.

עם זאת, הדרכי משנה מסיים שנהגו הנשים כדברי מהרי”ל, וסמכו על מה שנאמר בגמרא שניתן להוסיף על מניין הנרות. גם הרמ”א (אורח חיים רסג, א) פסק לאחר דברי המהרי”ל כי “אשה ששכחה פעם אחת להדליק מדלקת כל ימיה שלשה נרות”.

הפוסקים מבהירים שטעם ההלכה היא משום קנס, “כדי שתהא זהירה בכבוד השבת” (עי’ משנה ברורה שם, ס”ק ז). לפי זה, אם אישה שכחה פעמיים להדליק נרות שבת, עליה להוסיף שני נרות (מגן אברהם ס”ק ג; משנה ברורה ס”ק ז), בתור קנס על השכחה.

כפי שנראה, הלכה זו מעלה לא מעט שאלות. האם ההלכה נאמרה גם לעניין נרות יום טוב? מה הדין כאשר אישה שוכחת להדליק חלק מהנרות, אך לא את כולם? מה הדין כאשר אישה שכחה להדליק נרות בחדר שבכל אופן מואר? ומה נכלל בהגדרה של “שכחה” לעניין הלכה זו?

בשאלות אלו, ועוד, נעסוק בהמשך הדברים.

מספר הנרות

עיקר החובה של הדלקת הנרות מתייחס לנר אחד. כן ניתן ללמוד מלשון המשנה (שבת ב, ו) שמזכירה את “הדלקת הנר”, וכן מבואר מדברי החכמים בכמה מקומות (כגון שבת כג, ב; כה, ב). כן בפוסקים כגון ברמב”ם ועוד ציינו את החובה של הדלקת הנר בשבת (רמב”ם, הלכות שבת, פרק ה, הלכה א).

עם זאת, מצאנו במדרש כי “כל מילי דשבת כפול, שני כבשים, מזמור שיר ליום השבת, לחם משנה, זכור ושמור”, ועל-פיו כתב בכלבו (הובא בבית יוסף, סימן רסג) “שהמנהג על זה להדליק שני נרות” – נר אחד כנגד “זכור”, ושני כנגד “שמור”. מנהג זה מצוין בטור ובשולחן ערוך (אורח חיים רסג, א), וכתב המגן אברהם (רסג, ב) בשם השל”ה שיש מקליקים שבעה נרות, ויש עשרה נרות.

מנהג נוסף, שצבר פופולריות בזמנינו, הוא להוסיף נר לכל ילד הנולד למשפחה. מנהג זה מוזכר בספר שמירת שבת כהלכתה (פרק מג, הערה י, נא), ולמרות שאין לו מקור ברור, יש שהציעו שמקורו בכך שנשים לעתים קרובות אינן מדליקות נרות שבת מיד לאחר הלידה. אמנם מדובר באונס, שאין בו קנס של הוספת נר, מה עוד שבדרך כלל הבעל מדליק במקום אשתו (וכיום ניתן בדרך כלל להדליק גם בבתי החולים), עדיין נהגו להוסיף נר לכך ילד (שו”ת מנשה הלכות ח”ז, סימן לה). ביאור אחר הוצע בשו”ת תשובות והנהגות (חלק ב, סימן קנז) לפיו יש להדר בנר לכל אחד מבני הבית, כפי שמצאנו מנהג “מהדרין” בנרות חנוכה.

כאשר אישה נהגה להוסיף על הנרות, אין לה למעט ממניין הנרות שהיא נהגה, ככל מנהג טוב שאדם נוהג (מנחת שבת עה, יד). עם זאת, במאמר מרדכי העיר שמי שמדליקה יותר משני נרות, עדיף להשאיר שני נרות בפמוטים בולטים, ועליהם להוסיף את שאר הנרות, כדי לקיים את המנהג המקורי של שני נרות כנגד “זכור” ו”שמור”.

שכחה מקצת הנרות

מה הדין כאשר אישה שוכחת את חלק ממספר הנרות שהיא נוהגת להדליק, אך לא את כולם?

בפרי מגדים (אשל אברהם רסג, ב) כתב שבנסיבות אלו, כאשר נר אחד הודלק במקום שני נרות או שניים במקום ארבעה, עדיין צריכה האישה להוסיף עוד נר בהדלקת הנרות לעתיד, כיון שמיעטה בכך מכבוד שבת.

אולם, במשנה ברורה (ביאור הלכה רסג, א) כתב שאין צורך בכך, כיון שכל ההלכה של הוספת נרות למי שכחה להדליק אינה אלא מנהג וחומרא (כמו שכתב הרמ”א), ואין להוסיף עליה חומרות נוספות.

כפי שנתבאר לעיל, מעיקר הדין אין צורך להדליק אלא נר אחד בלבד, ואין אפוא לקנוס את מי שקיימה את עיקר דין הדלקת הנר, גם אם לא הדליקה את מספר הנרות שהורגלה בו.

שכחה להדליק נרות יום טוב

מה הדין כאשר אישה שוכחת להדליק נרות יום טוב? האם מנהג של קנס תקף גם כאן?

בשו”ת קנין תורה כתב שהקנס לא נאמר לעניין מי ששכחה להדליק נרות יום טוב. מטרת הקנס, כמבואר לעיל, היא לוודא שנשים תדאגנה לכבד את השבת כדבעי. אולם, דחיפות העניין שמור דווקא לשבת, שבו איחור קל יכול לגרום הפסד הדלקת הנר עם שקיעת החמה, ולא ליום טוב שבו ניתן להדליק נרות גם לאחר כניסת החג. נדיר אפוא שאישה תשכח להדליק נרות יום טוב כל הלילה, וכיון שמדובר בעניין שאינו שכיח, לא קנסו בו חכמים.

בשו”ת משנה הלכות (חלק ז, סימן לז) חלק על דבריו, וכתב שגם בשכחת נרות של יום טוב נאמר הקנס של הדלקת נר נוסף – אך רק ביחס למקרה שלא הדליקה את הנר לאורך כל הלילה (יש אמנם ספק ביחס להדלקת הנר לאחר גמר הסעודה, אך לעניין קנס של הדלקת נר נוסף יש להקל בזה).

על-פי דברי שו”ת קנין תורה כתב בשמירת שבת כהלכתה (פרק מג, סערה לה) שאישה ששכחה להדליק נרות שבת אינה מוסיפה נר בהדלקת יום טוב, אלא בהדלקת שבת בלבד, והוא מוסיף שייתכן שכן הדין אף לשיטת שו”ת משנה הלכות. בנוסף, גם לדעת שו”ת משנה הלכות ייתכן שאישה ששכחה להדליק ביום טוב אינה חייבת להוסיף נר להדלקת שבת, אלא רק בנרות של חג בלבד.

שכחה להדליק בחדר מואר

מה ההלכה במי שכחה להדליק בחדר מואר? נכון, נרות שבת לא הודלקו, אך בסופו של יום החדר היה מואר היטב, וממילא אין כאן פגיעה עמוקה בכבוד השבת. האם עדיין נאמר הקנס של הוספת נר?

בשו”ת אבני ישפה (אורח חיים חלק א, סימן נה) הביא בשם הרב ישראל יעקב פישר זצ”ל שאם האישה הדליקה את התאורה בסלון יש בכך קיום מעיקר הדין של נרות שבת, גם אם לא כיוונה לשם כך בהדלקת האור. מכאן הוא מסיק שאם התאורה דלוקה, לא יחול הקנס בגין שכחת נרות שבת, כיון שעיקר הדיון קוים.

יתרה מזו, בשו”ת אבני ישפה שם מביא את דברי הרב יוסף שלום אלישיב זצ”ל שגם אם לא הדליקה בעצמה את האור, אך החדר היה מואר היטב, לא יחול עליה הקנס. היא אמנם לא קיימה את מצוות הדלקת נרות שבת, אך החדר לא נשאר בחשיכה, ולא נפגם כל כך כבוד השבת.

בשו”ת ציץ אליעזר (חלק כא, סימן יא) חלק על הוראה זו, וכתב שאמנם ניתן לקיים מצוות נרות שבת בנרות חשמליים, אין כבודה של השבת ניכר באורות הדולקים בכל אופן בימות החול, ומכאן שהעדר נרות השבת בהחלט פוגם בכבוד היום, וכי הקנס יחול גם באופן זה.

מקרים שונים של שכחה

במקום שבהם אישה אינה מסוגלת להדליק נרות שבת, ברור שלא יחול עליה הקנס של הדלקת נר נוסף (מגן אברהם רסג, ג; משנה ברורה רסג, ז); הקנס נאמר דווקא על מי שלא הדליקה מתוך שכחה ורשלנות.

בספר שמירת שבת כהלכתה (מג, ה) נוקט בדוגמה של אישה העסוקה בטיפול בבן משפחה חולה (שלכאורה תיחשב “עוסק במצווה” ופטורה מהדלקה) או במי שהדליקה נרות בזמן אך הם כבאו לפני צאת הכוכבים (שם, הערה לו). הוא מספקת ביחס לאישה שלא הדליקה מפני טעות תמימה בהלכה או בזמנים, אם הדבר נחשב לשכחה שיש בה קנס.

לעתים, נדרש שיקול דעת זהיר כדי להכריע אם יש במקרה צד פשיעה כך שהקנס יחול, או שלא. למשל, בשו”ת שבט הקהתי (חלק ה, סימן נא) דן במי שהלכה לישון ביום ששי אחר הצהריים, ולא התעוררה בזמן להדליק נרות שבת. הוא מבאר שלעתים המקרה לא ייחשב פשיעה, כגון אם כיוונה שעון מעורר שלא פעל, או במקרה של חולי.

בשו”ת קנין תורה (חלק ה, סימן כ) דן במי שאיחרה להדליק נרות, אך בכל אופן הדליקה נרות לאחר שקיעת החמה, כמובן באיסור. למרות שעשתה שלא כדין, ויצטרכו לשום בתשובה על כך, הוא מכריע שלא נאמר הקנס באופן זה, כיון שבסופו של יום הנרות דלקו בשבת.

יש לציין שהקנס של הדלקת נר נוסף נאמר דווקא לעניין נשים, כלשון הרמ”א, שכן עיקר חיוב ההדלקה רובצת על נשים; ביחס לגברים ייתכן שכל ההלכה לא נאמרה (שמירת שבת כהלכתה, שם הערה לה; פרי מגדים, אשר אברהם רסג, ז). אולם, כאשר אישה שכחה להדליק, ובעלה או אחר הדליק עבורה לפני השקיעה, לא יחול עליה הקנס.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים