שאלה:
כל מהזמן יש לי מחשבות בראש על אנשים מסויימים שאני מכיה שהם מקיימים יחסים ושזה פשוט לא הגיוני לחשוב שהם הצדיקים ככה מקימים יחסים ואני מנסה לא לחשוב על זה וזה כל הזמן קופץ לי בראש בגלל שזה כל כך לא מסתדר לי גם אם בשכל זה בומן לי ברגש של הצניעות זה פשוט נראה לי צביעות ולא מסתדר בכלל
תשובה:
שלום וברכה
יש לך פשוט טעות בכל היחס לענין הזה! אנחנו לא נוצרים! מצות עונה בין בעל לאשתו היא מצוה מהתורה, שתכליתה ליצור את הקשר האינטימי והקרוב הזה בין בני הזוג כפי טבע העולם בצורה המיטבית. האיסור שהורגלת לו הוא רק ביחס לאנשים זרים, וענינו דוקא בגלל מעלתו של הקשר הזה כאשר הוא נעשה בין בני זוג, שלכך רצתה התורה שהענין הזה יהיה מיוחד להם בלבד ורק להם, והוא ישמש אותם ביסוד ביתם וביצירת הקשר ביניהם. אין כל פסול בענין זה כאשר הוא נעשה לפי רצון התורה, ולהיפך! אבל חובה לקיימו רק כרצון התורה בין איש לאשתו. אמנם גם בין בני זוג הזהירו חכמים שלא יהיה האדם שטוף בזה, כל דבר במידה הראויה, כדי שראשו וליבו יהיו פנויים לעבודת הבורא.
שמעתי על זה פעם משל יפה:
זה דומה לעניין של מצה שמורה משעת קצירה שאנחנו קוטפים את החיטים כשהם עדיין לא בשלים במאה אחוז כי אנו חוששים שיירטבו לאחר שיבשילו וייחמצו כמו כן אנו שומרים עליהם משעת קצירה שמירה בתוך שמירה חדר לפנים מחדר שלא יירטב חלילה במים ובפרט לאחר טחינת החיטים שאז אנו שומרים עליהם בהקפדה מיוחדת ו…הנה הגיע רגע יום הדין בשעת אפיית המצות אנו לוקחים את הקמח השמור הזה שנשמר במסירות נפש ולא פחות ולא יותר אנו שופכים עליו מים!!!! והרואה משתאה הרי אם שופכים עליו מים אז לשם מה כל החרדה הזאת ?????
התשובה היא פשוטה מאוד: המצווה הגדולה היא לאכול מצות שנוצרו מקמח ומים אך אם המים יגיעו במגע עם הקמח לא בזמן הרצוי זה יגרור עניין לא רצוי
כך גם בעניין הזה היחסים הם עניין מאוד נשגב ונאצל וכתוב שזה עושה רעש גדול בשמיים ודווקא בגלל זה ההתייחסות לזה צריכה להיות בכזו כובד ראש ובשמירה כזאת חזקה…
השאר תגובה