שאלה:
שלום רב
שאלה בנזק בין רכבים.
לפני מספר שבועות במהלך ניסיון חנייה ליד גן הילדים שפשפתי בטעות את רכבי ברכב שחנה באופן לא רגיל – בלט באופן משמעותי לכביש והפריע בכך לביצוע חניות לידו- כתוצאה מכך אירע לו נזק פח קל בצד שבלט לכביש. למרות שראיתי את צורת החנייה שלו קודם וניסיתי לתמרן, היה קשה לי לבצע את החניה בגלל בליטתו לכביש.- אני נהג וותיק מאוד ומנוסה בחניות.
אציין שמדובר היה ביום שישי בצהריים בדקות לחוצות ועמוסות מאוד באזור הגן הן של רכבים והן של הולכי רגל.
השאלה היא:
האם אני חייב לשלם לו את התיקון אצל פחח? אציין שמדובר ברכב משנתון ישן למדי שזה לא בעיית הפח היחידה שלו ובכל מקרה ערכו לא גבוה. אם כי בנקודה זו של הרכב לא היה נזק קודם.
האם יש לפטור בשל העובדה ששינה בצורת החנייה ובלט באופן משמעותי לכביש?
האם יש לפטור בשל כך שמדובר ביום שישי בצהריים בשעת לחץ משמעותית במקום?
אודה לתשובה
תשובה:
שלום וברכה,
אדם שהזיק באמצעות נהיגה ברכב נידון כאדם המזיק חייב. העובדה שהלה לא חנה בצורה הוגנת לא פוטר את המזיק. וכמו כן השעה הלחוצה גם לא פוטרת את המזיק. ולכן חייב המזיק לשלם.
בנזקי פחחות ברכב ישן, אם התיקון הוא יקר ולא מקובל להוציא הוצאה כה גדולה על רכב ישן, פטור מזיק מתשלום של תיקון. וחייב לשלם רק עבור ירידת הערך שגרם לרכב – מחיר נמוך לעומת דמי תיקון. ואם אין ירידת ערך וגם לא נהוג לתקן – פטור המזיק.
בהצלחה.
מקורות:
חיוב תשלומים על נזק כאשר השני שינה ונהג שלא כהוגן – ראה גמרא ב"ק מח, א אם הכניס לחצר חברו חפציו שלא ברשות, וראה אותם בעה"ב והזיקם שלא ברשות – חייב בעה"ב. שזכותו של בעה"ב לסלק את החפצים אבל לא להזיקם. ומבואר ברש"י שהזיקם בעה"ב שלא בכוונה, ואפ"ה חייב. וכן נפסק להלכה בשו"ע חו"מ סימן שעח סעיף ו ובסמ"ע שם.
ערב שבת שמותר לרוץ נאמר לגבי הדין שנחשב שהילך ברשות, ואם אדם כנגדו נתקע בו, נחשב שהוזקו זה בזה, ולא שהרץ הוא המזיק. אבל לא מצאנו פטור במזיק כאשר האדם לחוץ וממהר לשבת.
נזק שלא מקובל לתקנו פטור – ראה חזו"א ב"ק סימן ו ס"ק ג.
מה לגבי הדין של משבר ויוצא משבר ויוצא?
משבר ויוצא משבר ונכנס נאמר כאשר אין לבעל הבית מעבר, אבל אם יש לו מעבר אסור לו לשבור חביות. כמבואר בתוספות (ב"ק כח) שלא הטריחוהו להניח זה על גב זה, אבל אם אין טורח אלא יכול ללכת בצד אסור לו לשוברם.
השאר תגובה