שאלה:
שלום רב,
בעקבות פרשתנו ובה פרשת סוטה ברצוני להבין מדוע ישנה התערבות אלוקית במעשה שיש בו ספק, הרי אף אחד לא באמת יודע (מלבד האשה) האם היא באמת נטמאה, יכול להיות שהיא "רק" נסתרה עם אדם, הוזהרה וראו אותם עדים ועדיין לא נטמאה.
לצערי מקרים של ביאה על אשת איש הרבה יותר שכיחים מאשר רצף האירועים של הסוטה, מדוע בנפילה של אדם עם אשת איש אין הכרעה אלוקית בנושא?
שהרי סה"כ מבחינה עקרונית זה אותו מעשה(אשת איש וסוטה)
בנוסף מה הטעם בעוון אשת איש שהאישה שנטמאה אסורה לבעלה ולבועלה?
האם היא חייבת לספר?
והאם היא חייבת לספר עם מי היא חטאה?
מה דין האיש? ז"א מדוע האישה חייבת לספר לבעלה ואילו האיש שחטא איתה בעוון זה יכול להמשיך את חייו ואף אחד "לכאורה" לא יידע לעולם.
האם אדם נשוי שבא על פנויה שלא טבלה עובר על איסור דאורייתא?
ואם היא טבלה?
וגם לגביי פנויה מה האיסורים החלים על האיש שחטא עימה?
תודה רבה!
שנזכה לחיות בצניעות ובטהרה..
תשובה:
שלום רב,
א. אכן האישה אסורה לבעלה ולבועל. הלכה זו היא גזירת הכתוב משום שהיא מעלה מעל באישה. – כלומר בבעלה. האיש לעומת זאת, חטא חטא בדיוק אותו הדבר כמו האישה וכלפי שמיא ברור שאין כל הבדל בין איסור אשת איש שהאישה עברה לבין איסור אשת איש שהבועל עבר. אולם הוא לא חטא כלפי אשתו, ולכן היא לא אסורה לו. משום שעפ"י התורה האישה היא המתקדשת – מתייחדת לאיש ולא להיפך, ומסיבה זו גם האיש יכול לשאת כמה נשים ואילו האישה היא מיוחדת לאיש אחד – בעלה.
ב. לגבי ההלכה האם האישה צריכה לספר או לא, הארכנו בסוגיה זו כאן, תוכל עיין שם. אין חובה לומר עם מי היא בגדה.
ג. אדם שבא על אישה שלא טבלה עבר על איסור דאורייתא של נדות, ואולי גם של זנות, ולא משנה מה מעמדו נשוי או רווק. ואם היא טבלה הוא עבר על איסור זנות, שיש בזה מחלוקת בראשונים אם זה איסור דאורייתא או דרבנן.
