שאלה:
האם כתיבת כתובה מבעוד יום לפי מנהג חב"ד יש לה על מה לסמוך ?
תשובה:
שלום רב,
אני לא מכיר מנהג חב"ד בנושא. אבל אם כותבים את הכתובה והקנין והעדים גם הם נעשים בעת כתיבת הכתובה ביום והחופה והקידושין בלילה, מעיקר הדין אין כל בעיה. אבל אם כתיבת הכתובה ביום (עם תאריך של היום) והקנין וחתימת העדים נעשים תחת החופה בלילה, זה בעיה חמורה. הכתובה פסולה משום שהחיוב נוצר רק עם חתימת העדים, ונמצא שהתאריך הנקוב בכתובה הוא מוקדם. ושטר מוקדם פסול.
יצויין, שהגרש”ז אוירבך בהסכמתו לספרו של הגרש”א שטרן – כתובה כהלכתה כתב שיש להקפיד על כך שאפילו אם הקנין והעדים היו בסמוך לכתיבת הכתובה שלא יעשו את החופה לאחר צאת הכוכבים (אלא אם כן יאחרו גם את הכתובה). משום שחלק מנוסח הכתובה הוא שהעדים מעידים על הקידושין – ואמר והוות לי לאינתו. וזה בעצם קורה רק למחרת – ביום הבא, וממילא יש בזה משום מחזי כשיקרא. אולם רבים תמהו על כך, משום שידוע שכל השטרות העדים מעידים על דעת המתחייב ותמיד הם כותבים את השטר עם הסיפור הכתוב בו גם לפני שזה קורה בפועל. לדוגמה, שטר הלוואה יכול להיכתב בתאריך הכתיבה והחתימה, ורק כעבור מספר ימים המלווה פוגש את הלווה ומוסר לו את השטר ומקבל את ההלוואה, למרות שהעדים כבר העידו שההלוואה בוצעה. [אולם ראיתי פעם שהערה זו כתוב גם בהפלאה אלא שאיני זוכר כעת היכן].
