שאלה:
רציתי לשאול מה הדין אם אני אמרתי שנשבעתי על משהו בלשון עבר ולא נשבעתי האם יש בזה בעיה של שבועה ומה הדין בספק אם הוצאתי שבועה מפי וגם אם אמרתי משהו זה היה מתוך לחץ
תשובה:
שלום וברכה
לספר על שבועה שכביכול היתה זה לא נחשב שבועה אגב יש בענין זה דיון רחב בפוסקים לגבי השבועה שנשבע החתן תחת החופה, ראה במקורות].
אינני יודע באיזה ספק מדובר, באופן כללי ספק שבועה זה ספק דאורייתא, אבל מנימת הדברים כאן נשמע לי שיש לך קצת לחץ מיותר משבועות ולא מדובר בספק אמיתי… ולחץ זה תמיד לא דבר טוב.
שבת שלום ומבורך.
מקורות:
בשו"ת נודע ביהודה (מהדו"ק שם, ומהדו"ת יו"ד סי' קמה) דן אם שבועה בכתב מועילה, והוסיף, דמ"מ זהו דוקא כשכותב לשון של שבועה ממש – "הרי נשבע וכו'", אבל אם נכתבו הדברים בלשון עבר [וכמו שנוהגים לכתוב בשטר הכתובה "ונשבע החתן וכו'"], אין בכך כלום, דאינו אלא סיפור דברים בעלמא, והשבועה עצמה לא נעשתה מעולם, ואף אם יחתום על סיפור דברים זה, אין בכך כלום. וכ"כ בשו"ת טוב טעם ודעת (מהדו"ק סי' ט).
