קיום יחסי אישות ביום

רבני בית ההוראה
ח' סיון ה'תשע"ח

שאלה:

אדם שרואה שקשה לו לקיים יחסי אישות בלילה מחמת סיבות שונות (כגון שבלילה הוא או אשתו מדי עייפים, או שאינם נמצאים באותו זמן בבית בלילה, וכו’ וכו’), האם יש לו היתר לקיימם ביום?

תשובה:

שלם וברכה,

בשו”ע סימן רמ סעיף יא כתוב שלא ישמש ביום, וכתב הרמ”א שאם הוא ת”ח [שלא יסתכל באותו מקום] מאפיל בטליתו ומותר. המ”ב כתב שגם זה דוקא לצורך גדול ויצרו תוקפו אבל לא יקל בדבר.

מבואר שסתם לשמש ביום לא כדאי.

הבן איש חי בשו”ת תורה לשמה סימן ע פוסק שאדם שנבצר ממנו להיות בלילות בבית, חייב לקיים מצוות עונה ביום, ולא יבטל את עונתו, ולכן ישמש ביום בחדר אפל, ואם הוא ת”ח יאפיל בטליתו. עיין שם.

מבואר שהמניעה לשמש ביום נאמר דוקא שלא התבטל עונתו, אבל אם עובר זמן ומבטל עונתו ישמש ביום. אך יש להקפיד שבשעת תשמיש ממש יהיה החדר חשוך לגמרי.

דבר נוסף מצאנו שעדיף לשמש ביום בשו”ת תורה לשמה סימן סט, שאם לא שימש בליל שבת, יש מעלה שישמש ביום, ועדיף לשמש ביום שבת מאשר להמתין למוצ”ש, כדי שישמש בשבת – והוא מתענוגי השבת.

עוד מצאנו בגמרא (נדה יז) שמשבחת את בית מונבז שהיו משמשים ביום, והגמרא שואלת הרי אסור לשמש ביום, ומתרצת הגמרא כיון שבלילה היו עייפים לכן מנעו עצמם בלילה ושימשו ביום. ופרש”י “מתוך שהוא נאנס בשינה אינו מתאווה לה כל כך ומשמש לקיום מצות עונה בעלמא או לרצותה ולבו קץ בה והוא מבני תשע מדות דאמרו בנדרי’ (דף כ)”.

מבואר שלשמש מתוך עייפות זה דבר מאוד גרוע, וחובה להקפיד לא לשמש מתוך עייפות, ובמקרים כאלו שלא מצליחים להתגבר עדיף ביום – בחדר אפל.

ישנם ב’ סיבות שאסורים לשמש ביום הגמרא (נדה יז, א) מבואר שהאיסור כדי שלא יראה בה דבר מגונה ותתגנה עליו, ולכן אם מאפיל בטליתו מותר. טעם נוסף (שם טז, ב) מבואר שלילה אינו זמן להריון, שנאמר ולילה אמר הורה גבר. והמקובלים כתבו שביום אין נשמות קדושת.

לפ”ז גם באופנים המותרים – כשיש צורך גדול – שמשמים ביום, הוא זמן שמסוגל להריון – ימי הביוץ – ראוי להמנע מתשמיש ביום.

2 תגובות

  • מאת אני:

    ציטוט : “האיסור כדי שלא יראה בה דבר מגונה ותתגנה עליו” אם להפך הגבר נהנה לראות אותה כך ואין סיכוי שתתגנה עליו. וגם ציטוט :”לילה אינו זמן להריון” מדובר בזוג שהאשה בהריון או מסולקת דמים.
    האם בשילוב של 2 הסיבות יהיה מותר ביום?או שהאיסור הוא בעצם “והתקדשתם- במותר לכם”.

  • מאת רבני בית ההוראה:

    ההלכה פסוקה היא. שמותר רק בשעת הדחק כפי שנפסק בפוסקים ובמשנה ברורה. וברור שאין חילוק בין אדם שאומר שלא תתגנה וכד.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים