שאלה:
שלום רב
כהן ישראלי שנימצא בבית כנסת בחו״ל ביום שני של גלויות יכול לישא כפיו ולברך הקהל? כי ביגללו היום חול ונימצא שמיתפרק מהחבילה.האם יש ספק בבירכתו וטוב שיצא החוצה? מה הדין לגבי עלייתו לתורה ?
נא לתת המקורות אם אפשר.
תודה.
תשובה:
שלום וברכה
לגבי ברכת כהנים נראה שאין חשש, שהרי לפי מנהגו כבן ארץ ישראל בלאו הכי הוא מברך כל יום, ואין כל בעיה לעשות זאת גם בחו"ל כשכך מנהגם היום. לעלות לתורה אינו יכול כיון שהוא אינו מחוייב בקריאה זו של יום טוב ויש לו לצאת מבית הכנסת לפני הקריאה. בימים שגם בארץ ישראל קוראים בתורה – שבת שני וחמישי, יש להקל יותר, אף שלכתחילה לא יעלה, ראה יו"ט שני כהלכתו פ"ט הערה ב.
בחו"ל אצל האשכנזים הכהנים רק נושאים כפיהם במוסף. והלא הבן א"י אינו חייב במוסף ביו"ט אחרון. ועולה השאלה אם יכול לעלות אם שאר הכהנים או דלמא יעלה וייצא בברכת המצוה שלהם וישא כפיו או דלמא ייצא לחוץ.
לכאורה במוסף אינו יכול לברך רק ישמע מהם ויאמר את הפסוקים.
מה ענין חיובו במוסף לנשיאת כפיו בברכה?
לא המוסף גורם הברכה. גם מי שכבר התפלל, או פטור מתפלה מסיבה כלשהי נושא את כפיו.
אמנם בחו"ל אין נושאין כפים אלא במוסף של יו"ט ולא בשאר ימים ובשחרית, אבל מכיון שאחיו הכהנים נושאים כפיהם כעת, אין שום סיבה שלא יצטרף אליהם, ובברכה.
אצל הכהן הבן ארץ ישראל, הרי אין תפילת מוסף באותו יום, אז עולה השאלה אם דינו כנושא כפיו חוץ למסגרת התפילה בכלל. ממבט זה, התפילה כן גורמת הברכה. מי שכבר התפלל או מי שפטור מתפילה, עדיין שייך לתפילה זאת. מאידך, כיון שאצל בני חו"ל הברכת כהנים כן במסגרת תפילה, אולי הבן א"י יכול להצטרף עמהם.
התפילה היא הזמן שנקבע לקיום המ"ע לברך את ישראל, ואיננה גורמת הברכה בשום אופן.
ותפילה ודאי יש כאן. ולכן הבן ארץ ישראל, שחייב במצוה זו כמו בכל יום, יכול וחייב לקיימה עם אחיו בזמן התפילה שנקבע לכך.
בכמה ערים באירופה יש קהילות של אשכנזים וגם של ספרדים – בהם נושאים כפים בכל יום כמנהגם – וכשכהן אשכנזי בבית כנסת ספרדי הוא נושא כפיו עמם. כל שכן וקל וחומר בעניננו.
השאר תגובה