האם מותר להתפלל ברחוב או לברך במקום שיש צואת כלבים?
שלום רב
אם אין ריח אין צורך להרחיק, ואם יש ריח יש להרחיק ד’ אמות ממקום שכלה הריח. הנושא של תפילה ברחוב הוא בעצמו לא לכתחילה בכלל כמבואר בהרחבה בשו"ע בסי' צ…
מקורות:
ראה שו”ע סי’ עט סעיף ד.
שאלות שנצפות עכשיו:
מאמרים אחרונים
מדריכים הלכתיים
מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?
מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל
בס"ד
האם גם מותר כשהוא רואה את הצואה או שחייב להסב פניו.
ועוד דבר, הרי בוודאי אם יקרב את האף שלו לצואה יריח ריח, אם כן, נגיד שכלה הריח מילימטר אחד מהצואה, ואז לכאורה יהיה צורך להרחיק 4 אמות ממקום שכלה הריח, זאת אומרת 4 אמות ועוד קצת, איך אם כן לא צריך להרחיק כלל?
תודה רבה!
יסב פניו.
אכן במקרה שציינת מרחיקים ארבע אמות וקצת, ולפעמים אין ריח בכלל.
שלום רב.
ציטוט מ"ילקוט יוסף" סימן ע"ו סעיף י"ב
"במקום שיש צואה, ואינו יודע אם היא צואת אדם או של כלבים, תולין במצוי, שאם מצויים כלבים יותר, תולין בכלבים ומותר לקרוא קריאת שמע ולברך כנגדה."
המשתמע מהנ"ל שבצואת כלבים מותר באיזה מקרה מותר באיזה מקרה אסור ?
כשאין ריח מותר כפי שהסברתי בתשובה למעלה…
סליחה התשובה אינה נכונה
בבאור הלכה בסימן עט סעיף ד מבואר שידוע היה לחז"ל על פי הגמרא בברכות בדף כה שצואת כלב אינה מסחרת אלא אם כן הוא מניח עורות בתוכה, אבל אם לא הניח , מותר לקרוא כנגדה! והשו"ע שכתב שאם יש ריח רע זה לא חוזר על כלב!!!
פשיטא שכל ריח רע של עיפוש אוסר לקרוא ולאו דוקא צואה, במשנה ברורה מבאר שעיטרן שיש לו ריח רע אינו אוסר כי אינו עיפוש אבל כל צואה שיש בה ריח רע ואפילו סתם רקבון של משהו, אם יש בו ריח רע – אסור.
סליחה – למה אתה מתעלם מהביאור הלכה שאני הבאתי?!
תסתכל בסימן עט סעיף ד ביאור הלכה בצד שמאל שבכלב לא שייך לחלק אם יש ריח רע או לא אם לא הניחו בתוכה עורות לעבדן.
אני מודה לך על העדינות והכבוד בו אתה מציג את שאלותיך. אני חוזר שוב, הביאור הלכה אומר משהו טכני, שאין ריח רע מצואת כלב, אבל אם אדם מרגיש ריח רע מכל דבר שהוא שבא מן העיפוש הדין ישתנה, ואם תשאל איך יש ריח רע, כתוב שאין? אינני יודע אולי הכלב אכל משהו לא טוב אולי זה לא היה כלב אלא תן, אינני יודע, אבל מדובר בענין מציאותי טכני.
אני אמרתי שהתעלמת מבלי כוונה לפגוע אלא אמת של הדברים.
לפי דבריך שהביאור הלכה אומר דבר טכני , עומדת שתי קושיות, ראשית כל מה פרוש המילים "קים ליה לחז"ל שהביא הביאור הלכה?! משמע שקבלה שהייתה להם ברורה!
והשאלה היותר חזקה, אם כדבריך שיש פעמים שכן מריחים , מה פתאום הביאור הלכה ראה לומר שהציטטה בשו"ע – "אם יש ריח רע" לא חוזר על כלב וחזיר?! אדרבה לפי דבריך כיוון שפעמים כן יש ריח וזה טכני ומשתנה וודאי שזה חוזר גם עליהם!!!
אדם לא צריך לחשוש שמא יש מהם ריח רע, כיון שקים לחז"ל שאין ריח רע, אבל מה יעשה אדם שיעמוד ליד כזה דבר ויריח ריח רע?! וכי נאמר לו שקים לחז"ל שזה ריח טוב והוא פשוט לא מבין בזה? מה שכתבתי הוא רק שכאשר יש ריח רע הבא מעיפוש ולא משנה מאיזה סוג, גם עגבניות רקובות, אסור להתפלל ליד זה.
אני מבין את האוקימתא שאתה מסביר
אבל לדעתי שכתוב "קים לחזל" זה אומר שאין אפשרות אחרת , כמו לגבי הריגת כינים.
אבל לא ראיתי שענית לשאלה השניה שלי – איך הביאור הלכה לפי דבריך החליט שהשו"ע שכתב "אם יש ריח רע" לא מדבר על כלב וחזיר, לפי דבריך הוא כן דיבר ומדובר שהוא מתקרב ומריח , או בצואה שכן יש לה ריח, שים לב שהביאור הלכה נדחק עד כדי כך שהוא אומר שהשו"ע דיבר על כל בעלי חיים חוץ מכלב וחזיר?!, לפי דבריך הביאור הלכה לא היה צריך בכלל להעיר כלום או לפרש שזה חוזר גם על כלב
השאר תגובה