חילוק בין מלאכה דרבנן שיש לה עיקר בדאורייתא לאיסור שכולו בדרבנן

שאלה:

שלום ,
כאשר אדם עושה איסור דאורייתא בשינוי או בשניים שעשהוה, או בצורה שעצם האיסור הוא דאורייתא ורק שנעשה בדרך חיצונית שהופכת הדין לאיסור דרבנן, האם יש חילוק בפוסקים בין כזה מקרה שאז זה חמור יותר, מעשייה של איסור דרבנן, שאז ניתן להקל במקום מסויים כגון:

שבות דשבות במקום מצוה או חולה, שבזה יאמרו לאסור ובזה להתיר, או שבשניהם כאחד מותר ולא עושים חילוק בין אם אדם הפך האיסור לדרבנן או שהוא האיסור דרבנן גופא?

אם הרב יוכל גם להפנות אותי למקור מדוייק אם יש חילוק.
תודה רבה

תשובה:

שלום וברכה

יש חילוק בפוסקים בין מלאכה שיש לה סמך – עיקר בדאורייתא למלאכה שכולה דרבנן, ראה בשו"ע סי' שכח סעי' יז בשיטה השלישית בשו"ע, לענין עשיית מלאכה עבור חולה שאין בו סכנה בשבת.