מלוה תובע פעמים בטענה שלא שילמו ואין קבלה על תשלום עתיק

רבני בית ההוראה
א' סיון ה'תשע"ח

שאלה:

שלום להרב,

שאלה: אברך שבזמן שהיה בשיבה לוה מהם כסף כדי לנסוע, וסידר אופן תשלומים בחמש תשלומים, ומה שזוכר ששילם להם.

עבור השנים החליפה הנחלה וכנראה מסביות כספית רוצים לבדוק חשבון שהיה על אנשים מי ששילם ומי לא, ומצא טופס ההלואה הזו, אולם לא מצאו שום דבר שרשימו על קבלת תשלום וגובים האברך כיון שאין להם זיכרון על דבר, וכבר עבר כמה שנים.

האברך יודע ששילם שלא רגיל ללוות ולא לשלם, במיוחד באופן של תשלומים שקל לעמוד, אולם עבור השנים אין לו קבלה שמי ישמור דבר כזה כאשר כבר עבר יותר מלפחות 7 שנים מן יום ההלואה? אולם כיון שעבר זמן אנשים אף שחושבים ששילמו מפחדים לעשות עולה ולא לשלשם, מ”מ אין סוף לדבר שאם מישהו לוה היום והמלוה שומר רק השטר אולם לא התשלום ויטבע אותו אחרי כמה שנים בין בשכחה ובין ברישעות מי יכול לעמוד בזה? אין אדם שומר שטרות כ”כ הרבה זמן.

לפיכך תודיענו מה הנראה נכון לעשות?
שהרי מצד המוסד אם יגבו פעמים גם זאת עולה, ואם מצד הבחור אם לא שילם זאת עולה, אולם אם שילם וישלם פעמים זה גם לא נכון!

הכי טוב היה כמו מעשה שהיה שבוע שעבר שהלוה
היה בבעיה והיה קשה לו לשלם ועמד עשיר אחד וחייב את עצמו לשלם לו כצדקה, וביקש זמן כדי למכור בית אחד ובריוח שיעשה ישלם. אולם הבחור לוה פעמים מן האותו מלוה, ולא היה בטוח אם המלוה סיפר לעשיר הסכום כולל ההלואה השנית, שהייתה יותר קטנה. ובזמן המעשה אמר המלוה אל תדאג שעשיר פלוני יסדר איתי את הכל. אולם לא יודע אם הכל משמעות ב’ חובות, או רק א’, והיה נראה ב’ חובות. מ”מ התקשר לו וביקש לדעת אם העשיר גם שילם עבור החוב הב’ ואם לא מוכן לשלם ואמר לו שאינו זוכר טוב וחשש לגבות פעמים ונתן לו מחילה .

אולם לא כל אחד ימוד בדרגה כזו.
לכן אני תמיד אומר יהיו עדים ושטר כדי שלא יהיה שום צד עולה לקרות, שבמיוחד בישיבות אנשים הולכים למדינת הים כל זמן בין תלמידים בין רבנים, ושטר עוזר, אולם צריך קבלה על תשלום.

גם לי קרה כזה פעם, שילמתי לישיבה במזומן, וזה היה טעות שלי, ובעת חתונתי במקום לומר לי מזל טוב התקשר אחד מן המשרד ואמר שאני עוד חייב קרוב 5 אלפים דולר ושאני מתחתן ובטוחים שיש לי כסף ועלי לשלם. שילמתי מה שדרשו לי וטעותי היה שלא שמתי לב לקבל קבלה ומזומן אין לו “רושם” בלי קבלה, ואז שילמתי שוב… ומזה למדתי מוסר לחיים שעדיף לשלם ע”י צ’ק או כרטיס שאם יטבעו אותי משהו ששילמתי אני יכול להביא ראיה.

ברכה והצלחה

תשובה:

שלום וברכה,

אם האברך – הלווה טוען בוודאות שפרע את חובו, אם השטר הלוואה אין עליו עדים, נאמן הלווה לומר פרעתי ולא חששתי להשאיר את השטר בידך. ואם יש שתי עדים על השטר, אין הלווה יכול לומר פרעתי, וחייב לפרוע עכשיו, כיון שהיה מוטל עליו לשמור את השובר.

אם האברך איו זוכר אם פרע, ויש שטר בכתב ידו שלווה, נחשב לאיני יודע אם פרעתיך, שחייב בדיני שמים, ואולי אף בדיני אדם.

בהצלחה.

מקורות:

שטר בכת”י ראה שו”ע סימן נ.

איני יודע אם פרעתיך ראה סימן עה סעיפים ט-י.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים