אפוטרופסות על לוקה באספרגר

שאלה:

יש לי בן עם תסמונת אספרגר חכם מאוד אך בהחלט יכול מאוד לטעות בקבלת החלטות גם פשוטות מאוד .הוא היגיע לגיל 18
והשאלה היא האם מותר לי לפנות לבית משפט בשביל לקבל אפוטרופסות על הכסף שלו.
האם ישנה אפשרות בבית דין לעשות את זה?
והאם זה שונה כשאני משתמש בכוחי רק לגבי כספים שהוא מקבל מהמדינה

תשובה:

שלום רב,

לכאורה נראה שהבן הזה אינו מוגדר כשוטה, לפחות לא ברמה הקניינית שלו, ולכן אם הוא חותם ומאפשר לך להיות אפוטרופוס שלו, אתה יכול לעשות זאת באופן שיהיה חוקי. כלומר, הפניה לבית המשפט במקרה כזה אינו כדי לקבל אפוטרופוס מצד ההלכה שלזה די בהסכמה וחתימה שלו, אלא רק כדי לקבל תוקף חוקי.

הגדרת השוטה באופן כללי הוא חסר דעת. כלומר, המעשים שהוא עושה נעשים אצלו מתוך חוסר דעת. לפעמים כאשר אנו פוגשים מחלות נפש שאדם עושה מעשים שאנשים נורמטיביים לא עושים וזאת מתוך כפיתיות או פחדים אחרים. או סתם כך האיזונים החברתיים אינם קיימים אצלו ולכן הוא מסוגר לגמרי וכד'. במעשים אלו אינו נהפך לשוטה. כי כאשר הוא עושה משהו הוא מודע היטב למעשיו, אלא שהחישובים והאיזונים שלו הם שונים מהנורמה. דוגמה לכך אנו מוציאים בסוגיה של שוטה בחגיגה ג,ב רב הונא מונה ג' סימני שוטה לן בבית הקברות, היוצא יחידי בלילה (וצריכים לומר שזה כנראה אירוע חריג מאוד). ור' יוחנן אומר שדי באחד מהם, והג' מסבירה מדוע אחד מהם לא מספיק לר' הונא: "הלן בבית הקבורות אימור כדי שתשרה עליו רוח טומאה הוא דעביד. והיוצא יחידי בלילה אימור גנדריפס אחדיה". ופירש רש"י חולי שגורמת לו לעשות זאת מתוך דאגה.

כלומר, מבואר בסוגיה שאם הוא עושה זאת מתוך כפיתיות של המחלה שלו (הדאגה) אינו נחשב לשוטה. וזאת מהטעם הפשוט, יש לו דעת הוא יודע שזה שלילי, אבל יש לו מחלת נפש שמורה לו לעשות את המעשים הללו בנקודת זמן זו.

לכן, צריכים לבחון היטב האם בכלל הבן הזה מוגדר כשוטה בגדרים הללו, כי ממה שאני מבין על הלוקים באספרגר (ואני לא מבין בזה היטב) וממה שאתה מציג כאן, לא ברור כלל שזה נחשב לשוטה.

מעבר לכך, כידוע יש נידון בראשונים האם שוטה לדבר אחד נחשב לשוטה להכל או לא. ראה בתוס' בסוגיה שם, וברמב"ם הלכות עדות פרק ט' ה"ט. ובשו"ת אגרות משה (אבה"ע ח"א סי' קכ, האריך בזה הרבה. והכלל שהוא מוכיח שם, שגם אם שוטה לדבר אחד ייחשב לשוטה לכל דבר זה רק לגבי שאר המצוות. אבל בגיטין, קידושין וקניינים, זה תלו אם הוא מבין את המעשה הספציפי שהוא עשה או לא. כלומר, אם הוא יודע מהו גירושין ושהוא הולך עכשיו לגרש את אשתו, אז אפילו אם הוא פטור מכל המצוות, הוא ראוי לגרש. וכך גם לגבי קניינים כפי שהאריך להוכיח עיי"ש. א"כ במקרה שלך למרות שכפי שאתה כותב הוא יכול לטעות גם בחלטות פשוטות, אבל בס"ה הוא מבין את המהלך, וגם אם אינו חריף דיו או אינו שם לב לטעויות בשוליים, בהחלט נראה שהוא ראוי להחליט על עצמו, ואם הוא חותם לך ועושה קנין שאתה תהיה אחראי על כספו די בזה. רק לכאורה ראוי לעשות זאת בבית הדין כדי שיהיה קניין טוב שיתפוס בכל הנושאים.

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל