איום לתביעה בערכאות

רבני בית ההוראה
א' סיון ה'תשע"ח

שאלה:

שלום וברכה.
ישנו יהודי שהזיק לי ממונית, ועדיין ממשיך להזיק (בכל יום שעובר הנזק גדל). האם מותר לפנות לעורך דין חילוני שיאיים עליו בתביעה, אף על פי שברור לי שלמעשה לא אפנה לעולם לערכאות ?

תשובה:

שלום וברכה,

הגאון הרב סילמן כתב שאסור לאיים בהליכה לערכאות, וראייתו מדברי השו”ע (חו”מ שפח ס”ח): “ואפילו לא מסרו עדיין רק שאומר אלך ואמסור, אם אומר כן בפרהסיה, נפסל לעדות”. וכן בסימן לד ס”כ: “השונא לחברו ואמר לו בפני רבים אלך ואמסור ממונך, פסול לעדות” והוכיח מכאן שיש איסור בעצם המסירה. [ניתן להתווכח עם ראייתו, ששם מוחזק שמסר לכן נפסל, אבל הוא בעצמו יודע שלא ימסור אינו עובר באיסור].

וכותב הגאון נ”ל שיכול לשלוח מכתב או באמצעות עו”ד שאפעל בכל כוחות והאפשרויות העומדים לרשותי. ונוסח זה מותר כיון שהליכה לערכאות אינו אפשרות העומדת לצידו.

אם הלה אלים ומסרב לדון בבית דין, ניתן לבקש היתר מרב או מב”ד, ולדון בערכאות, ההיתר זה הוא לכתחילה.

בהצלחה.

מקורות:

דברי הגאון הרב סילמן הובא בקובץ הישר והטוב ח”ד עמוד נד.

3 תגובות

  • מאת חיים כהן:

    לכאורה מראיותיו של הגר”י סילמן נראה שרק אם אומר כן בפני רבים ובפרהסיא אסור, אך אם אומר לו רק בינו לבין עצמו, רשאי. לא כן?!

    אשמח מאוד לתשובה, כי זה נושא שמאוד חשוב לי לדעת הלכה למעשה.

    ייש”כ.

  • מאת הרב נפתלי בן חיים:

    נכונים דבריך, ראיותיו של הגאון הרב סילמן כמו שהובאו לא מובנים, כיון שהאיסור נאמר רק כאשר מאיים ברבים. ושו”ר בקובץ הישר והטוב חלק יח מאמר של הרב לוינגר שדן בזה, וכתב שמהשו”ע הנ”ל מוכח שבפרהסיא אסור. ובצינעא נטה להקל. ושוחחתי בזה עם ת”ח, וכולם היו פה אחד שלא רואים מדוע יהיה אסור לאיים אם לא עושה ברבים, וכוונתו רק לאיים ותו לא. וראה בכסף הקדשים סימן ד ד”ה עביד איניש, על הדין שאסור לעשות דין לעצמו על ידי גוי, כתב שאם רק מגזם – מאיים שיעשה על ידי גוי מותר.
    בהצלחה.

  • מאת חיים כהן:

    מעולה.

    יישר כוח גדול!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים