שאלה:
אני לא יכולה להבין בני אדם שנהרגים או נרצחים בידי ערבים ברגע הזה שהערבי דוקר יהודי הוא אומר שמע ישראל וחושב איפה ה' נמצא פה? למה הוא לא מציל אותו? זה מערער לי את האמונה
תשובה:
אדרבה, רבי עקיבא הבין הפוך… כשסרקו את בשרו במסרקות של ברזל, שמח ואמר "כל ימי הייתי מצטער מתי יבוא מקרא זה לידי ואקיימנו", כלומר, מבחינתו שיא פסגת עבודת חייו היה לקדש שם שמים ברבים. הנושא אכן עמוק ואנחנו לא רבי עקיבא, אבל אנחנו כן יכולים ללמוד מהסיפור הזה שלא באנו לעולם כדי לאכול גלידה, ואין לנו לכעוס על בורא העולם אם הוא בוחר לקחת לנו את הגלידה לפני הסוף… לפעמים אנחנו מקיימים את היעוד שלנו דוקא במעשה הרואי כזה.
שנדע רק טוב.
שמעתי שר' אביגדור מילר זצ"ל הקשה מדוע שאלו המלאכים את הקב"ה "זו תורה וזו שכרה" בזמן שסרקו את ר' עקיבא במסרקות של ברזל, והלא ר' עקיבא עצמו אמר שכל ימיו היה מצטער מתי וכו', ור' עקיבא הלא חי 120 שנה, א"כ יכול היה הקב"ה לקחתו כשהוא על מיטתו, או מאידך לתת לו בסוף ימיו את מה שכ"כ רצה.
איני זוכר מה תירץ, אבל עצם השאלה מראה זווית ראייה חדשה.
השאר תגובה