שאלה:
שלום לרב , רציתי לשאול שאלה .
השו"ע כותב שזמן הדלקת נרות חנוכה הוא מסוף שקיעת החמה , מבארים האחרונים שהכוונה לצאת הכוכבים .
בטור בסימן תרעב כתוב כך :"ונראה שדקדק רבינו לכתוב מסוף שקיעת החמה משום דתחילת שקיעת החמה עדיין היום גדול כמו שכתבו התוספו' בפ' במה מדליקין" כלומר , הטור דיקדק לכתוב מסוף שקיעה כמו שלמדנו בתוספוץ במה מדליקין .
ובתוספות במה מדליקין למדנו שסוף שקיעה הכוונה בין השמשות ! הסתירה הידועה בין מסכת שבת לפסחים !!! אז איך הרבה אחרונים ביארו שסוף שקיעה היינו צאת הכוכבים בזמן שמרן הב"י כותב שסוף שקיעה הוא כמו בתוספות במה מדליקין ששם הכוונה לבין השמשות ?
אשמח לתשובה
תשובה:
כנראה שכאן אין מקום לספק, שהרי הצדדים הם או בשקיעה או מתי? דקה אחר כך, בתחילת בין השמשות? ודאי שלא, לכן בהכרח סוף שקיעה הכוונה צאת הכוכבים. היתה אפשרות אחרת להסביר, והיא שהכוונה לשקיעה שניה ולא ראשונה, אולם כיון שמדובר כאן לרבינו תם שלדבריו שקיעה ראשונה היא ממש יום ואין צד להדליק אז, בהכרח הכוונה סוף שקיעה שניה צאת הכוכבים של רבינו תם, שזה 72 דק' לאחר מה שאנחנו קוראים שקיעה, כך מבאר המשנה ברורה שם ס"ק א את דברי הטור הללו. כמובן שמנהגנו בארץ ישראל אינו כך, ולא נהגו כרבינו תם בחנוכה כלל, גם אלו הנוהגים כך בשבתות השנה.
למה ודאי שלא ? אולי כוונת הב"י והטור היא שסוף שקיעה הכוונה לבין השמשות כדעת הרמבם .
הלשון סוף שקיעה מכוונת בפוסקים לשני אופנים, או לשקיעה שניה לאפוקי ראשונה, או לצאת הכוכבים, אבל כאן שבלאו הכי גם תחילת שקיעה הכוונה לשקיעה שניה, בהכרח הסוף הוא צאת הכוכבים אחרת זה אותו הזמן.
בתוספות במה מדליקין פירוש תחילת שקיעה היינו פלג , וסוף שקיעה בין השמשות .מרן כותב לך שסוף שקיעה שאצלנו הכוונה כמו בתוספות בשבת , אז מה אתה מבין מכאן ? שהסוף שקיעה של הטור הכוונה לבין השמשות .
כיון שכאן זה רבינו תם שמשתמש תמיד במינוח שקיעה על השקיעה השניה שהיא כשעה אחרי מה שאנחנו קוראים שקיעה, בהכרח כשמדבר על התחלה וסוף כוונתו כנ"ל.
השאר תגובה