לתרומות לחץ כאן

צירוף מאכלים לשיעור קביעת סעודה

שאלה:

לכבוד הרב שלום
האם מעשה קדירה מצטרף למאפה לעניין שיעור קביעת סעודה לחיוב ברכת המזון?
לדגמא לחמניה מתוקה שברכתה מזונות יחד עם צלחת פסטה
תודה

תשובה:

שלום וברכה

למעשה יש כאן שני נידונים שונים ואסביר: מעשה קדרה כמו פסטה אינו נחשב לענין קביעות סעודה. אלא שיש עוד נדון בקביעות סעודה, שאינו נוגע רק למיני מזונות, אלא יכול להיות גם בכל מאכל אחר, כמו תפוחי אדמה או אורז או סלט ירקות, והוא שכאשר אדם אוכל מיני מזונות יחד עם מאכלים אחרים הם מצטרפים לישעור קביעות סעודה, וזה מכשול גדול מאוד שיש לפעמים בשמחות, שמביאים לחמניות מזונות כדי שלא יזדקקו לנטילת ידים, ואנשים אוכלים אותן יחד עם כל מיני תבשילים ונכנסים בקלות לשאלה של קביעות סעודה. זאת לפני שנדון מה הברכה על הלחמניות האלו שזה גם נושא לא פשוט, יש חברות מסוימות שלא נותנים בלחמניה מי פירות ממש אלא מיץ משוחזר שבזה סבר הגר"ש וואזנר שדינו כמים והברכה היא המוציא.

אמנם המנהג שלא מחמירים בצירוף מאכים כשאדם אכל רק לחמניה קטנה, אלא כפי שהורה הגרי”ש אלישיב, שגם אשכנזים ששיעור קביעות סעודה אצלם גדול, ולא די בג’ ד’ ביצים אלא בשיעור שרגילים לאכול כארוחה, אם אכלו ד’ ביצים מזונות שזה בשיעור הגר”ח נאה בס”ה 200 סמ”ק ואכלו עוד שאר מאכלים ופירות, זה כבר קביעות סעודה! אלא שסבר להקל שאם לא אכלו ד’ ביצים שאר המאכלים אינם מצטרפים, ולדעתו הלכה זו אינה נוהגת כל כך ב=לספרדים שבלאו הכי בד’ ביצים זה כבר קביעות סעודה מבחינתם. ראה בכל זה בהרחבה במשנה ברורה בסי’ קסח סעי’ ו.

מסקנת הדברים, אדם שאכל 200 סמ"ק לחמניה שזה בערך לחמניה וחצי מהעגולות האלו המזונות, או לחמניה אחת קלועה מזונות, ויחד עם זה אכל שאר מאכלים, לשיטת הגר"ח נאה כבר חייב ברכת המזון דאורייתא.

הצטרף לדיון

4 תגובות

  1. לכבוד הרב
    תודה על המענה המהיר ועל ההסבר המפורט
    יש לי בבקשה עוד כמה שאלות
    1 דבר ראשון זה חדש לי שיש מאכלים שמצטרפים תמיד ידעתי שיש לאכול לפחות 216 גרם, אז לפי איזה פוסקים ספרדים המאכלים מצטרפים?
    2 הגרי"ש אלישיב פוסק שלאשכנזים מצטרף מאכלים אם אכלו יותר משיעור 4 ביצים ולספרדים לא כי גם ככה הם קובעים על שיעור כזה סעודה בלי צירוף אני רק לא הבנתי
    א} אז האם לדעתו אצל ספרדי המאכלים מצטרפים אפילו בלחמנית מזונות קטנה (שאוכלים מזונות בשיעור פחות מ4 ביצים + שאר מאכלים) או שלספרדים זה לעולם לא מצטרף?
    ב} מה הכוונה אצל אשכנזים שיעור קביעות סעודה גדול הוא כשיעור שרגילים לאכול בסעודה? (קראתי בפניני הלכה לרב אליעזר מלמד שזה שיעור שרגילים לאכול בסעודה רגילה , אז האם לכך הכוונה?)
    3 למה לדעת הגר"ש ווזנר מיץ משוחזר דינו כמים? מי עוד סובר כמותו ומי אחרת? והיכן אפשר לעיין בטעמם? כמו כן מאיפה אדם ידע אם זה מיץ משוחזר לרוב לחמניות שאינן באות בתוך אריזה אין פירוט מרכיבים

    ושוב תודה רבה

  2. 1. גם בשו"ע יש ענין של צירוף מאכלים.
    2. גם לספרדים לכתחילה יש להחמיר אלא שאם אכלו בדיעבד לא מברכים ברכת המזון בפחות מ216 סמ"ק לחמניה.
    3. הכוונה כמו שאמר הרב מלמד מדברי המשנה ברורה.
    4. מיץ משוחזר זה ויכוח בין בד"ץ העדה החרדית שמקילים לגר"ש וואזנר, תלמידו הגרמ"ש קליין כתב על כך ספר מיוחד.

  3. תודה רבה על התשובות
    רק
    1 לא הבנתי את תשובה 2 מה הכוונה להחמיר לכתחילה ולא בדיעבד וכמה זה 216 סמ"ק בערך לפי משקל או לפי ביצים?
    2 מה תאמרו על מה שלמדים באתר קו ההלכה הנה הדברים האלו :
    …אם יש לצרף את שיעור שאר המאכלים לשיעור "קביעת סעודה"
    נחלקו הפוסקים, לגבי שיעור "קביעת סעודה", האם הכוונה היא שיש לאכול מן הפת שיעור של יותר ממאתיים גרם, או שניתן לצרף לשיעור זה את שאר המאכלים הנאכלים תוך כדי הסעודה, כגון בשר ודגים וכדומה. שלדעת המגן אברהם, שאר המאכלים מצטרפים לשיעור זה, אולם מרן החיד"א כתב שדברי המגן אברהם אינם מוכרחים, ולפיכך אין הלכה כדבריו בזה, ואין לצרף את שאר המאכלים לשיעור קביעת סעודה.
    ולסיכום:
    חלה מתוקה שמורגש בה טעם הדבש או הסוכר, ברכתה בורא מיני מזונות לדעת מרן השלחן ערוך. ולכן אין לברך "המוציא" על חלה כזו בסעודות השבת. והאשכנזים נוהגים לברך על חלות אלה "המוציא לחם מן הארץ".
    וספרדי המתארח אצל חבירו האשכנזי, והלה מגיש לפניו מחלות אלה, לא יוכל לברך עליהן "המוציא", אלא אם יאכל מן החלות שיעור של כמאתיים ועשרים גרם, שאז לכל הדעות ברכתן המוציא לחם מן הארץ.

    אז זה ממש חשוב לי לדעת אם מצטרף או לא (בעיקרון אנחנו הולכים לפי השו"ע או הגר"ע יוסף זצ"ל או בניו להבדיל לחיים , למרות שמודה שלא קראתי בספריו ורק אני מסתמכת על מה שמובא באתר הנ"ל)
    כי מצד אחד אני לא רוצה לברך ברכה לבטלה ומצד שני לא להנות מהעולם הזה בלי ברכה

    3 מה בבקשה השם של הספר של תלמידו של הגרמ"ש קליין

    תודה רבה

  4. 1. אנחנו רגילים למדוד בנפח ולא במשקל, יש מקהילות הספרדים שמדדו לפי משקל.
    2. אכן בגלל המחלוקת הזו ציינו לפשרה שעשה הגרי"ש אלישיב, שאם יש ד' ביצים, חוששים למגן אברהם, ואם אין ד' ביצים נוקטים כמו החידא. ממילא לספרדים פחות יש בזה נפקא מינה.
    3. אינני זוכר את שם הספר של הגרמ"ש קליין ולא של תלמידו [כתבתי שהוא תלמיד הגר"ש וואזנר].

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל