לתרומות לחץ כאן

אשר יצר לאחר צרכיו הקטנים כשעדיין הוא צריך לגדולים

שאלה:

סליחה על השאלה אבל היא מעשית. האם מותר למי שצריך קטנים וגם גדולים אך לגדולים בקלות יכול לחכות עוד,לעשות קטנים ולברך אשר יצר ואחר כך במועד מאוחר יותר לעשות גדולים ולברך. זה קורה לדוגמא אם ממהר או שהמקום הראשון פחות נח לגדולים

תשובה:

שלום רב

לדעתי נראה לכאורה שודאי חייבים ואפשר לברך, והסיבה לכך פשוטה, בשאילת יעב”ץ ח”א סי’ טו ומור הקציעה בסי’ ז’ שהוא מקור הדין שלאחר שאדם מתאווה שוב הוא אינו מברך, נימק דבריו בכך שכאשר אדם מתאווה כבר חלפה ההנאה הראשונה, וכמו אדם שאכל ולא בירך עד שעבר יעור עיכול שאינו מברך כיון שכבר אינו נהנה מהמזון. מה שאין כן כאן, שמדובר בשתי הנאות שונות, וגם בשעה שהוא נצרך לנקביו הגדולים הוא עדיין נהנה מכך שאינו צריך לקטנים, וממילא הוא יכול לברך.

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל