שאלה:
קניתי באחת מרשתות המזון קניה שבועית לביתי ובתוך הקניה היו גם שני עופות הקופאי שהעביר לי את העופות העביר את הקוד אך לא הניח את העוף על המשקל כך שבעצם נרשמה שורה בקבלה אבל ללא חיוב אלא 0 ש"ח וכל זה התברר לי למפרע אחרי שהגעתי לביתי ועברתי על הקבלה מתוך סקרנות לבדוק שלא טעה הקופאי בחשבון מיד כשעליתי על הטעות התקשרתי לחנות ענה לי קופאי מהקופה הראשית ואחרי שהסברתי לו את הבעיה הוא אמר שאם אני רוצה אני יבוא לשלם אבל אני לא חייב כיון שעל פי חוק זה טעות שלהם וכעת ברצוני לדעת אם אכן אני פטור מלשלם???
תשובה:
שלום וברכה,
במקרים מסוימים החוק נותן תוקף הלכתי ובמקומות מסוימים אין משמעות לחוק בהלכה. וכל מקרה יש לבחון את פני הדברים. בפטור תשלומים החוק אינו פוטר מתשלום, אלא אם החוק פשט לגמרי בכל המדינה, ולא מועיל שינהג ברוב המדינה אלא צריך שיפשוט החוק בכל המדינה.
במקרה הנ"ל לא ניתן לומר שהחוק פשט בכל המדינה, ולכן ההלכה לא תכבד את החוק, אלא אם המוכר אומר בפירוש שמוכן לכבד את החוק.
במקרה הנ"ל שהקופה ראשית אומרת: "ע"פ חוק אתה פטור ואם אתה רוצה תשלם" אולי כוונתם להסכים עם החוק,ויש כאן מחילה על החוב. ונראה יותר שכוונתם, שהם לא ידרשו בגלל החוק, ואין כאן מחילה אלא פחד לתבוע. ולכן אתה עדיין חייב. [אם תברר שוב ויאמרו שמוחלים בגלל החוק – אתה פטור. ואם לא מוחלים – החוב בעיניו עומד].
מקורות:
ראה שות חוות יאיר סימן קו [הובא בפת"ש חו"מ סימן שלא] לגבי המנהג שלא לתבוע חיוב נזיקין מפועל, שאין המנהג מחייב גם אם רוב נוהגים כן, כיון שאין הולכים בממון אחר הרוב. אא"כ רובא דרובא נהגו כן, שבזה המנהג מחייב. וכמו כן בהשבת חוב שאין החוק והמנהג קובע אפילו שהרוב נהגו כן, כל עוד המנהג נפוץ לגמרי גם אצל המיעוט.
