לתרומות לחץ כאן

דין אחשביה באכילת חמץ שאינו ראוי לאכילה

שאלה:

שלום כבוד הרב יש לי שאלה
שמעתי בפסח שיעור של הרב יוסף מזרחי שהוא אומר שבפסח לאחר כל הניקיונות צריך לקרוא ביטול חמץ שאומרים שבו האדם הקורא מכריז שכל חמץ שיהיה בביתו יהיה כמו עפר הארץ , והביטול מועיל לחמץ שאי אפשר להגיע אליו או שלא נודע בשוגג,אבל במידה שנמצא אסור לאכול ממנו
כי לכאורה בן אדם בדרך כלל לא אוכל חול ולכאורה אדם שאמר את הביטול ואוכל חמץ בפסח מראה בכך שהוא לא מכיר בביטול
אני מצטער אם זה נשמע קצת מגוכח
ופעם שמעתי בשיעור אחר שיעור שאמרו על רבי אליעזר בן הורקנוס שאמרו עליו שבמשך שבע יום לאחר שהלך לירושלים לאחר שעזב את אביו הורקנוס שהיה עשיר במשך 7 ימים היה צם ושרד בכך שלקח חתיכת חול וירק אותו רק כדי להעביר את הטעם של הרעב
רציתי לשאול האם הדין במקרה כזה או במקרה [במידה ויש דבר כזה] שאדם באמת יכול לשרוד מבוץ האם הדין יהיה אצלו שונה מאדם רגיל שיוכל לאכול חמץ שנשאר בפסח בשוגג?
ורציתי לשאול בנוסף האם יש בעיה לשאול שאלות קיצוניות מסוג כזה כי לפעמים זה יכול להתפרש כבדיחה או כחוסר כבוד לתנא

תשובה:

שלום וברכה

השאלה מצוינת ולגיטימית ואין בעיה.

התשובה לשאלה זו נוגעת לסוגיא שלמה בדיני הפסח, שהיא הרבה יותר מעשית ממה שאתה חושב… כאשר אדם לא אוכל רק מה שביטל, זה ברור שהביטול נעשה צחוק והוא עו\בר באיסור, אלא מה קורה כאשר אדם אוכל חמץ שבאמת אינו ראוי לאכילה, מעופש לגמרי ויבש וכו', זה יכול להיות מחמת אירוע כמו שואה וכדומה, או שכאשר הוא עושה זאת לצורך רפואה כזו או אחרת [זה הדיון הגדול סביב חמץ בתרופות, שכן התרופה אינה ראויה לאכילה]. ובזה יש לנו מושג תלמודי שנקרא "אחשביה", כלומר שבכך שאתה בוחר לאכול את העיפוש הזה, אתה מחשיב אותו ונותן לו הגדרה של אוכל, וממילא חלים עליו דיני חמץ [ספציפית לגמרי תרופות יש שסברו מהם החזון איש, שכיון שגם עכשיו היחס שלך לתרופה אינה כאוכל אלא לרפואה בעלמא אין איסור, ויש שהחמירו בזה].

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל