לתרומות לחץ כאן

תספורת לספרדים בל"ג בעומר

שאלה:

בס"ד
ספרדי ( לא תימני) שמנהג אבותיו בספירת העומר להתגלח משבת לשבת, רוצה השנה להתגלח ולהסתפר בל"ג בבוקר כמנהג האשכנזים. אחת מהסיבות שהשיער גדל ומפריע למיקום תפילין של ראש.
א. האם יכול לסמוך על דעת הרמ"א כמנהג האשכנזים ולהסתפר ?
ב. אם כל עניין התספורת הוא מנהג , מה הבעיה העקרונית שספרדי ינהג כדעת הרמ"א ? יש כאן עבירה על לאוו?

תשובה:

שלום וברכה

ראשית אינני מכיר "מנהג אבותיו" להתגלח בערב שבת, קולא זו לא הוזכרה בשום אחד מהפוסקים שמלפני כמה עשרות שנים ולמעלה בקודש, כך שלא קיים מנהג כזה, יש אחד או שנים רבנים בני זמנינו שכתבו דבר כזה, לאור המציאות המתחדשת שאנשים מגלחים את זקנתם מה שלא היה ידוע בימי קדם, וסברו שזה אינו כבוד השבת לבוא בזקן מגודל, אולם למעשה הכרעת רוב מנין ובנין של הפוסקים שלא להקל בשום אופן, ולכן למעשה אין להתגלח בערב שבת בימי ספירת העומר.

בודאי שיש איסור לספרדי להסתפר בספירת העומר גם ביום ל"ג בעומר, ואף שזה מנהג, אדרבה בענין זה קיים הענין של מנהגי אבות שאסור לצאצאים לפרוש ממנו, משום אל תיטוש תורת אמך.

אמנם, כאשר השיער מגודל מאוד ויש חשש חציצה בתפילין, כלומר המראה חריג קצת וממילא יש לחשוש שהוא כבר חוצץ ועל דרך מה שכתב המשנה ברורה בסי' כז ס"ק טז בשם המחצית השקל, גם היום יש לספרו כדי שתוכל להניח תפילין, אבל אין הבדל לענין זה ביום היום לבין ל"ג בעומר, ואדרבה אם זה המצב, חובה לספרו כבר היום ואסור להמתין לל"ג בעומר, ואם זה לא המצב [ובאדם שהסתפר לפני פסח חד משמעית זה לא המצב] גם בל"ג בעומר אין להסתפר ויש להמתין למחרת.

הצטרף לדיון

3 תגובות

  1. מרן שו"ע (או"ח תצ"ג ב') דיבר על מנהג שלא להסתפר וכלל לא הזכיר מעניין הגילוח.
    וכן הביא הרשל"צ עוזיאל שהפוסקים לא דיברו כלל בענין התגלחת.
    וכן פסק בחזו"ע שרק החרדים לדבר ד נוהגים שלא להתגלח.
    ותימה גדולה שאבילות שלא הוזכרה כלל בגמרא תהיה גדולה מאבילות ישנה על חורבן המקדש ואף ארוכה מדיני תגלחת בשלושים.
    ולא יפה כתב כבודו שיש איסור בדבר.

  2. לכבוד רבני בית הוראה, נראה לי שבשו״ת הרדב״ז סימן תרפז מזכיר מנהג להסתפר בימי העומר כל ערב שבת, לכבוד שבת (ומוסיף שם שמסתפרים כל ע״ש ״כפי מנהגם״; נראה דהיינו שרגילים תמיד להסתפר לכבוד שבת. או כוונתו דלא קיבלו עליהם מנהג איסור תספורת בימי העומר כל עיקר,וההוכחה לזה שמסתפרים כל ערב שבת לכבוד שבת. ואינו נראה.)

    ועל אף שברור שאין זה מנהג העולם היום (וגם לה היה מנהג הרדב״ז), מ״מ שמעתי שיש (מיעוט) שנהגו כן מאחינו יוצאי תימן ויוצאי עדן.
    ונראה פשוט שאם ״פסקה המנהג״ ממשפחה מסויימת לזמן ממושך, ונהגו כמנהג רוב עולם לאסור אף בערב שבת, אסורים לחזור למנהג הראשון (אם לא שהונהג כן מחמת טעות, שחשבו שמנהגם הראשון הוא נגד הדין).

    תודה רבה על כל מה שאתם עושים. ותזכו להמשיך בעבודת הקודש, מחיל אל חיל תלכו.

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל