לתרומות לחץ כאן

דברים שבליבו ובלב כל אדם

שאלה:

שלום רב, לאחרונה שאלתי כאן שאלה על הכלל "נדר שבטל מקצתו בטל כולו"

נדרי טעות – המשך

ונענתה לי התשובה, שהמידע החדש לפיו מפעילים את הכלל "נדר שבטל מקצתו בטל כולו" יהיה כזה, אך ורק אם יש אומדנא “שבליבו ובלב כל אדם” שלא היתה כוונתו לנדר. (ולכן אפשר להפעיל את הכלל "נדר שבטל מקצתו בטל כולו")

רציתי להבין מה זה ה:" אומדנא "שבליבו ובלב כל אדם" ". האם הכוונה שצריך ללכת לפי דעת בני אדם – כלומר, מה שבני אדם קובעים מהו מידע שאכן יכול להוות הפעלה של הכלל "נדר שבטל מקצתו בטל כולו" ומהו לא.

או שמא הרעיון הוא לעשות אומדן מה האדם האינדיבידואל מרגיש בקשר למידע החדש והאם זה מהווה מידע שמהווה שינוי תמונה בקשר לנדר, וכל האומדן הזה צריך להיות לפי דעת בני אדם, על מנת שיהיה ישר ואמיתי.

(ההבדל בין שני הגישות הוא, שבגישה הראשונה בני האדם קובעים בצורה שרירותית מהו מידע שמפעיל את כלל "נדר שבטל מקצתו בטל כולו" ואיזה לא. לפי מה שרוב בני האדם חושבים. ומתעלמים ממקרים ספציפיים.
ואילו בגישה השנייה דעת האיש הנודר היא הנחשבת והקובעת איזה מידע מפעיל ואיזה מידע לא מפעיל, ואילו אומדן בני האדם רק נועדה להכניס יושר בדעתו של האיש)

אני ייתן דוגמא – נגיד שיש אדם שיש לו שיגעון לא להכניס אף פעם את המילה "ת" לתוך הנדר שלו, ויוצא שנדר נדר שלאחר מעשה הוגדרה על ידי האקדמיה ללשון העברית ועל ידי היהודים בחברה מחדש עם האות "ת". יוצא שנדרו מכיל כעת את האות "ת".
לפי הגישה הראשונה – בוודאי שהנדר לא בטל, כי בני האדם לא משוגעים כמוהו, והם קובעים שמידע זה לא מידע שמפעיל את הכלל "נדר שבטל מקצתו בטל כולו".
לפי הגישה השנייה – בני האדם בוחנים את ליבו של האדם (בצורה היפותטית), ורואים שהוא משוגע לגמרי עם האות "ת" ובשבילו זה קודש קודשים, ולכן קובעים שעל פי אומדנם, האיש משוגע על האות "ת", ולכן מידע חדש זה כן מפעיל את הכלל "נדר שבטל מקצתו בטל כולו".

תודה מראש.

תשובה:

הגדר של דברים שבליבו ובלב כל אדם, הוא שאדם שישמע את הנדר שלו יבין שהוא נעשה בטעות או שלא בכוונה. וזה לא משנה אם הוא יבין כך בגלל ששום אדם לא מתכוין לכזה נדר, או בגלל שהוא יודע שאדם ספציפי זה אינו מתכוין לנדר, העיקר שברור לו שאין כוונה לנדר.

הענין הזה בא כדי לבטל את הבעיה של דברים שבלב. כלומר אדם שאומר נדר ובלב אינו רוצה בו, אין משמעות למחשבתו כיון שהיא לא ניכרת ממעשיו, אבל אם היא ניכרת, מכל סיבה שלא תהיה – אין כאן נדר.

הצטרף לדיון

2 תגובות

  1. אבל על איזה מידע מסתמכים כדי לקבוע האם הנדר (באומדנא "שבליבו ובלב כל אדם") הוא נדר שננדר בטעות או לא ?

    האם האדם מכיר את הנודר לעומק ? האם האדם מכיר את אופיו של הנודר ?
    או שכל מה שמונח לפני האומדנא "שבליבו ובלב כל אדם" היא אך ורק נוסח הנדר ותו לא – בלי ידע על הנודר, על אופיו וכו'.

    הרי בדוגמא שהבאתי בקשר לאיש שמשוגע על האות "ת", איש לא יודע על שיגעונו אלא אם כן בוחנים את נדריו הקודמים ומגלים שאין שם אות ת' אחת. או יודעים על אופיו ותכונותיו של הנודר.
    אבל אם כל מה שיש לאומדנא זה נוסח הנדר הקיים, אזי נדר האיש לא יתבטל, כי לא ניכר שיגעונו בקשר לאות "ת".

    לסיכום – אם לאומדנא "שבליבו ובלב כל אדם" יינתן די מידע, אזי הרבה מאוד מידע יהיה ניכר, מה שיביא לכך שיהיה המון סיבות לבטל נדר מכוח "נדר שבטל מקצתו בטל כולו". שהרי ידוע להם (בצורה היפותטית) הכול על הנודר, על אופיו, וכו'.

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל