שאלה:
לשיטת הספרדים,
1. האם יש בישול אחר פיסטור בשבת (נפקא מינה להכנת טוסט בשבת עם גבינה שעברה פיסטור)?
2. האם ישנה בעיה שהאוכל שעל הפלטה נמס או להפך מתקשה?
3. האם מותר להכין סופלה בשבת?
תשובה:
שלום וברכה
- ראשית אינני יודע כיצד מכינים גבינה, אבל זה שהחלב עבר פיסטור ודאי אינו רלוונטי לגבי הגבינה הנוצרת ממנו לאחר זמן. ומכל מקום ודאי אסור לעשות זאת בשבת, כיון שהפיסטור אינו מוגדר כמבושל כל צרכו, החום אינו מגיע אפילו למאה מעלות, רק כ70-80, ובודאי יש בזה איסור גמור של בישול. כמו כן גם עשיית צנימים בשבת נחלקו בה הפוסקים, גם בלי הגבינה, משום הקשיית דבר רך, ראה כאן בדברי השואל.
- כאשר מדובר בדבר שכבר התבשל, אין בעיה בכך שהוא מתקשה יותר [מצד הל' בישול, לענין דיני חזרה בשבת והאופנים המותרים והאסורים, זה נושא בפני עצמו], לגבי דבר נמס, כמו סוכר קפה וכדומה נחלקו הפוסקים אם דינו כדבר יבש שאין בו בישול אחר בישול או כדבר לח שיש בו איסור זה, כיון שסופו להיות לח, ולכן יש להחמיר בזה, ראה שערי תשובה בסי' שיח. בנוגע לדברים שרק בחום הם לחים אבל בטמפרטורת החדר הם חוזרים להיות קשים, כמו שומן של בשר [לא רוטב, שומן!] מובא בשו"ע בסוף הסימן שם להקל שדינם כדבר יבש [אינפאנדה]. בנוגע לרוטב קרוש מחמת קירור שנעשה נמס בחום, יש לו דין של לח בלי שום ספק, כיון שגם בטמפרטורת החדר הוא לח, ורק מחמת הקירור קרש.
- לא הבנתי מדוייק את השאלה, שכן האפייה ודאי אסורה, אבל אם השאלה אם מותר לחמם את הסופלה בשבת, אחרי שהוכן מערב שבת, אזי, אם היא פשוט לא ממש אפויה ולכן זה נוזלי קצת, יש להקל, כיון שזה לא נוזלי ממש אלא רק רך מאוד, ואין בזה איסור בישול כי אדרבה בישול נוסף רק מגרע וצריך חימום בלבד. אם יש בפנים ממש שוקולד נוזלי, כמו שיש שמזריקים לסופלה שוקולד, זה כבר דין של דבר לח שיש בו שבישול אחר בישול.
בהצלחה רבה ושבת שלום ומבורך.
לגבי שאלה מספר 1. השואל שאל לשיטת הספרדים וכידוע הרב עובדיה זצל התיר לעשות צנימים בחזון עובדיה. האם זה נכון?
הספר אינו לפני כרגע, תעתיק לנו ונפרסם.
מותר ליתן פרוסות לחם על פלאטה של שבת, וכיוצא בזה, כדי להקשותן ולעשותן צנימים, ש"אין אפיה אחר אפיה".
ע"פ פסקי מרן רבנו עובדיה יוסף זצ"ל, מלוקט מתוך ספרו "חזון עובדיה" שבת כרך ד'.
לידיעת הקוראים, גבינות קשות כגון גבינה צהובה, ודאי מותרות לשים על הפלאטה בשבת לדעת בני ספרד כיוון שהפיסטור עובר את טמפרטורת 71 מעלות(יד סולדת לחומרא), כך אמר לי בשיחה הרב אהרון בוטבול חתנו של הגר"ע
אינני מבין את דבריו, יש לנו כלל ברור בדיני בישול בשבת והובא בבית יוסף בסי' שיח בהרחבה, שדבר שלא עבר בישול גמור, גם אם רתח, יש בו בישול אחר בישול, פיסטור לכל הדעות אינו בישול גמור וממילא יש בו בישול אחר בישול.
אומנם יש מן הפוסקים שכתבו, שפיסטור אמנם נחשב כבישול, אך מאכל מפוסטר אינו נחשב כמבושל כל צרכו. כך למשל דעת הרב קרליץ (חוט שני שבת ח”ב, עמ’ קסד):
נראה שזו גם דעת הרב אלישיב (שבות יצחק, “בדיני בישול וגדריו”, עמ’ ער-רעא). לשיטתם, כל בישול של מאכל מפוסטר יהיה אסור מדאורייתא, שכן גם בישול של דבר המבושל כמאכל בן דרוסאי אסור מן התורה (שו”ע שי”ח, ד).
אבל זה בכלל לא מוסכם על כל הפוסקים ולא נכון שלכל הדיעות אינו בישול גמור.
לדעת הגר"ע פיסטור הינו בישול גמור כיוון שהפיסטור נעשה בטמ"פ של כ-80 מעלות צלסיוס, והרי החל מ-71 מעלות הרי זה יד סולדת לכולי עלמא ואם כן המאכל מתבשל כל צרכו.
לענ"ד הויכוח הוא לא בהלכה אלא במציאות,
אם אכן הגבינה צהובה וכל מרכיבה עברו פיסטור הווה אומר הרתחה ממושכת בטמפ של כ-80 מעלות ודאי שהגבינה מבושלת כל צרכה, אבל איני בטוח שכל המרכיבים בכל גבינה צהובה של ימנו אכן עברו פיסטור מלא..
ברור שזה משתנה ממאכל אחד לשני, לצורך הענין כל אחד מבין שאם תיקח עוף ותחמם אותו אפילו למאתיים מעלות, אם הוא לא יהיה מספקי זמן באש הוא עדיין אינו מבושל, כך שלא חום המאכל קובע אלא מהות הדבר, זו נקודה ראשונה. נקודה שניה, ברור בעיני שבכל מאכל שלא הגיע אפילו לרתיחה יש תוספת בבישול. אינני יודע כלפי מה אמורים דברי הגר"ע יוסף, אבל אני מניח שהוא מדבר לגבי יין נסך, שם יש מחלוקת ידועה והסיבה היא אחרת לגמרי ואינה נוגעת לנושא שלנו כלל, שם ברגע שהיין מגיע לרתיחה הוא רק נגרע מערכו, וגם מתאדה, לכן ברור שהבישול שלו הוא מאוד קצר ויש סוברים שכבר בפיסטור, אין ללמוד מזה לשון מאכל אחר!
השאר תגובה