שאלה:
ספירת העומר קו התאריך
תשובה:
שלום רב.
נחלקו הפוסקים כיצד לנהוג במי שטס ממקום למקום על פני כדור הארץ ועובר את קו התאריך ונוסף לו יום אחד (במקרה שנוסע ממערב למזרח) או נחסר לו יום אחד (במקרה שנוסע ממזרח למערב), כיצד יתנהג בספירת העומר. ולמעשה כאשר נוסף לו יום אחד סופר עוד פעם את הספירה שספר אתמול ובלי ברכה, ובהמשך הימים יספור בברכה כאנשי המקום. וכאשר מפסיד יום אחד אזי מיום זה ואילך יספור כמנהג אנשי המקום ויש שכתבו שיספור מכאן ואילך בלי ברכה כיון שדילג ספירת יום אחד, אך הגאון ר’ אשר וייס שליט”א כתב בתשובה לשאלה זו לאחרונה שלדעתו יכול להמשיך לספור בברכה גם בשאר הימים.
ולכתחילה כתבו כל הפוסקים שיש להמנע ככל האפשר לא לעבור את קו התאריך באמצע ימי הספירה כדי שלא להכנס לספק באופן קיום מצווה זו.
מקורות:
שו”ת בצל החכמה חלק ה’ סימן צו – צח, שו”ת באר משה ח”ז (קונטרס אלקטרעיק) סי’ צ’ ושו”ת משנה הלכות חלק י’ סי’ קכ”א וכן כתב בהליכות שלמה תפילה פרק ט”ז סעיף כ”ג, וראה גם כאן בסוף המאמר מה שהובא בענין זה מהגר”ח קנייבסקי שליט”א. והגאון ר’ אשר וייס כתב בתשובה כך: אך לענ”ד מסתבר טפי דאף שמדלג על פני יום אחד, ממשיך הוא לספור בברכה, ואין זה בכלל שכח יום אחד, דכיון שבפועל ספר כל לילה ולילה וקיים מצוות בשלימות ככל שאר ישראל מברך וסופר.
ואף שכתבתי במקום אחר בביאור שיטת הבה”ג, דאין זה משום שכל מ”ט ימי הספירה מצוה אחת הן, כפי שמשתמע מלשון החינוך, אלא משום גדר תמימות, ויותר מזה כתבתי דאף כונת החינוך אינה משום דהוי כמי שחיסר חלק מחלקי המצוה אלא משום דבטל החשבון וכמ”ש “לפי שכולן מצוה אחת היא, ומכיון ששכח יום אחד מהן הרי כל החשבון בטל ממנו”. הרי דע”י שדילג יום אחד בטל החשבון ולא כתב שבטלה המצוה. ועוד זאת כתבתי במק”א דכאשר דילג יום אחד, אין מצותו בטלה למפרע, ואין ברכותיו עד אותו לילה ברכה לבטלה, ובאמת קיים מצותו בשלימות כל אותן הימים, ורק מכאן ולהבא שוב אין ספירתו ספירה תמימה. מ”מ נראה דאין החסרון דתמימות משום עצם המספר, משום שאינו יכול לספור ל”ג אם לא ספר ל”ב אלא משום שאינו יכול לספור היום אם לא ספר אתמול. וכיון שבפועל ספר בכל יום ויום ספירתו שלימה ותמימה וממשיך לברך עם כל ישראל, ודו”ק בזה. ואף אם יהיה בזה ספק, כבר גליתי דעתי דכל ספק מצטרף לעשות ספק ספיקא ולאפשר את המשך הספירה בברכה.
חשוב לציין כי ישנה דעה נוספת בנוגע לשאלה זו, והיא דעתו של האדמו”ר מליובאביטש זצ”ל (בשערי הלכה ומנהג ובעוד מקומות) שעל האדם הזה להמשיך בספירתו הקודמת בלי לדלג או להכפיל יום, וביום החמישים יחוג את חג השבועות בשונה משאר בני האדם במקום בו יהיה, והוכיח כן מדברי השולחן ערוך הרב שזו מצווה על כל יחיד ויחיד לספור מ”ט יום וביום הנ’ לחוג את חג השבועות.
