שאלה:
מה הדין של כלי שספק אם הגוי בישל בו משהו לבד? (בלי שיהודי הדליק האש, (אבל בטוח שזה היה משהו כשר)), וזה גם היה בבית היהודי (שיש סברות להקל כשזה קורה בבעלות יהודי).
וכן מה דין הכף וכו' שנכנסים לתבשילים בכלי ראשון וגם נכנס לכלי עם הספק הנ"ל, האם הכף צריך הכשר?
תשובה:
שלום וברכה
אף שהוא ספק דרבנן, הרי פסק השו"ע בסי' קי סעי' ז שבדבר שיש לו מתירין לא אומרים ספק דרבנן להקל, וממילא נראה שיש להכשיר את הכלי.
לכאורה היה לדון לפי הכללים הבאים
העמד כלי על חזקתו וטהור ואע"פ שיש ריעותא שהיה הנכרי בבית מ"מ כיון שאיני אם כלל השתמש בו אין ספק מוציא מידי חזקתו
דבר נוסף מי אמר שהשתמש דוקא בזה אולי השתמש בכלי אחר
דבר נוסף כל דבר שההיתר שלו ודאי יבוא נקרה דבר שיש לו מתירין אליבא דכו"ע אבל כשיבוא ההיתר ע"י פעולה אינו נקרא דבר שיש לו מתירין ע"פ דעת כמה ראשונים כמו שטבל בטל במאה ואחת ואין אומרים שיפריש שוב וכן פסק שו"ע ורמ"א סימן ק"ב סע' ג'
בברכת שבת שלום
1.2. אני מניח שהשואל יודע מדוע הוא חושש דוקא בכלי מסויים זה.
3. ראה כאן.
http://din.org.il/2018/04/15/%D7%9B%D7%9C%D7%99-%D7%98%D7%A8%D7%A3-%D7%A9%D7%94%D7%AA%D7%A2%D7%A8%D7%91%D7%91-%D7%A2%D7%9D-%D7%9B%D7%9C%D7%99%D7%9D-%D7%9B%D7%A9%D7%A8%D7%99%D7%9D/
תודה על התשובה
עוד אשאל ברשותכם 2 שאלות קצרות
1 בדיעבד, מה דין האוכל שנתבשל בכלי שיש בו הספק?
2 ומה דין אוכל שנתבשל בכלי כשר לגמרי, וחותכים אותו או מערבין אותו בסכין או כף שהשתמשו בהם בכלי ראשון בתוך הכלי הנ"ל שיש בו ספק בישולי עכו"ם?
כיון שהכלי אינו בן יומו בספק בדיעבד האוכל מותר [לגבי הכלי אפילו מספק סברו רבים שצריך הכשרה כיון שהוא דבר שיש לו מתירין].
כנ"ל.
השאר תגובה