קניה בחנות שאינה כשרה – מראית העין

הרב ירוחם ארלנגר‎
ד' אייר ה'תשע"ח

שאלה:

ב”ה
האם מותר להכנס לחנות לא כשרה ע”מ לקנות מאכל כשר?
(שתיה, צ’יפס, כל דבר אחר רגיל שמוכרים גם במקומות עם תעודה)
כאשר יש כמה נקודות שצריך לציין:
א. אם זה בדרך, יכול לחסוך עד חצי שעה ויותר.
ב. אם זה במחיר, תלוי בכמות הקניה…
ג. אם זה בהמצאות המוצר הרצוי (הכשר כמובן)

כמובן, מנגד יש מציאות כמו לפרנס מי שלא מקפיד על ההלכה היהודית ועניין של מראית עין.לגבי האחרון ובתנאי שאכן מותר להכנס למקום כזה, האם מותר להכניס ציציות בתוך המכנסיים ולחבוש כובע קסקט, כדי שלא יהיה בלבול לאנשים?
אני אשכנזי
תודה רבה ושבת שלום!

תשובה:

שלום וברכה

בענין זה יש להבדל בין חנות שמוכרת מוצרים ארוזים כשרים ושאינם כשרים [ציפס שדיברת ודאי הכוונה ארוז, ציפס מטוגן במקום בודאי חייב כשרות!], לבין מסעדה שבאופן כללי כיון שאין לה הכשר אסור לאכול שם כלום, ובדרך אגב הם מוכרים גם בקבוקי שתיה וכדומה, שם יש הרבה יותר חשש של מראית העין ואין להקל אלא בשעת הדחק גדול.

מקורות:

שאלה שנשאלת לעתים קרובות היא אם מותר להיכנס למסעדה לא כשרה, כגון לצורך שימוש בשירותים, לאכול מזון כשר, או לצורך פגישה עסקית: האם הכניסה לצרכים אלו מותרת, או שמא יש בה משום מראית עין?

שאלה מעין זו נידונה על-ידי פוסקים קדומים בנוגע לפונדק של גויים. השאלה של אכילת דג מלוח וחמוצים שהוכנו והוגשו על-ידי בעל הפונדק (הלא-יהודי) היא מושא מחלוקת בין הרמ”א לבין המהרש”ל (ים של שלמה, חולין פרק ח, סימן מד), כפי שצוין על-ידי הט”ז (יו”ד צא, ב).

הרמ”א פוסק שבנסיבות אלו, מותר לנוסע לאכול מאכלים אלו בצלחות הפונדק, ואילו המהרש”ל קובע שאסור לעשות כן. שתי הדעות לא מזכירים חשש אכילה או חשש כניסה לפונדק מפני מראית עין. בהנחה שמדובר באכילה ברבים, הרי שלכאורה ניתן ללמוד מדבריהם שאין חשש מראית עין באכילת אוכל כשר בתוך מסעדה לא-כשרה.

אולם, הרב משה פיינשטיין (אגרות משה, או”ח ח”ב, סימן מ) פוסק שאסור להיכנס למסעדה לא-כשרה, מפני חשש מראית עין, כיון שיחשדו בו שאוכל אוכל לא כשר.

אין להקשות על דבריו מתוך דברי הפוסקים הנ”ל, כי יש לומר שבימי קדם, פונדק לא-יהודי שימש כמקום לינה ומחסה, ולא רק מקום אכילה. משום כן, יהודי הרואה את חברו נכנס לפונדק היה יכול להניח שמדובר במי שמחפש מקום לינה, ושאין לו שום כוונה לאכול – וגם אם לאכול (מתוך כורך המציאות), בוודאי שלא לאכול אוכל לא כשר.

כך בימינו, אין איסור מראית עין בכנסיה למלון לא-יהודי, מפני שעוברים ושבים הרואים את הנכנס יניחו שמדובר במבקר במלון, ולא במי שבא כדי לאכול מזון לא כשר.

בניגוד לבית מלון ופונדק, הסיבה המרכזית שעבורה אנשים נכנסים למסעדה לא-כשרה היא כדי לאכול אוכל לא-כשר. לכן, פסק הרב פיינשטיין שאסור להיכנס, מחשש למראית עין.

אולם, במקרה שאדם מצטער מאוד, וכגון שהוא צמא מאוד או רעב ויש שם מאכלים כשרים, או במקרה שלך שלהמנע מלהכנס יגרום לך למבוכה ושיעמום וטירדה רבה, התיר זאת הגר”מ פינשטיין, שכן, למרות שהגמרא (עבודה זרה יב, א) מביאה את דברי רב, האוסר מראית עין אפילו “בחדרי חדרים”: “והאמר רב יהודה אמר רב: כל מקום שאסור חכמים משום מראית עין, אפילו בחדרי חדרים אסור”. בכמה מקומות אנו מוצאים דברי תנאים ואמוראים שלכאורה אינם עולים בקנה אחד עם דברי רב (עי’ במשנה, שבת כב, ד, ובגמרא קמו, ביצה ט, א; חולין פרק ב, משנה ט; כתובות ס, א; ועוד), כמה פוסקים הביאו את דברי רב להלכה. כך מבואר בדברי התוספות (שבת סה, א) והרא”ש (שבת פרק כב), ומכאן הוראה למעשה שדברים שיש בהם משום מראית עין אסורים אפילו בפרטיות הבית (שולחן ערוך, או”ח שא, מד).

אולם, פוסקים לומדים מתוך מקורות חז”ל להגביל את הלכת מראית עין בחדרי חדרים. הלכה חשובה, שנפסקה בדברי התוספות (כתובות ס, א) קובעת שמראית עין הנוגעת לאיסור דרבנן אינה נוהגת בחדרי חדרים. ב’משנה ברורה’ (שא, קסה) מביא קולא זו, ומבאר (ב’ביאור הלכה’) שיש להקל בכך, בפרט לאור דעות הפוסקים שחולקים להלכה על עיקר הלכת מראית עין בצנעה.

כיון שאיסור מראית עין בחדרי חדרים קלה יותר מאיסור מראית עין ברבים, פסק הרמב”ם (יום טוב ב, ו) שלמרות שאסור לגרור סולם ביו”ט ממקום למקום (ברשות הרבים, מפני שהרואה יחשוד בו כבא לתקן בחג), מותר לעשות כן בתוך הבית, לצורך שמחת יו”ט. וכך הוא גם בנדון שלנו.

2 תגובות

  • מאת בוריס:

    בודאי שמדובר אך ורק בחנות גדולה ובמוצרים ארוזים ולא במסעדה.

    ואם אפשר לדייק.. האם מדובר רק במסעדה בארץ או גם בחו”ל?

    תודה!

  • מאת רבני בית ההוראה:

    1. מותר.
    2. במקום שיש יהודים גם בחו”ל יש בעיה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים