שאלה:
שלום וברכה,
יש לי כמה שאלות בנידה.
א. אשה שלא זוכרת מתי התחיל הווסת האחרון. האם יש לה דיני וסתות כלשהם ?
ב. אשה באמצע השבעה נקיים ראתה שיש כתם טהור על הלבנים ולא מיהרה להחליף אלא המשיכה ללבוש אותם, ואח"כ ראתה שיש כתם טמא על התחתון שהוא מעורב עם הכתם הטהור שהיה קודם לכן. האם טמאה משום שכעת יש מראה טמא או שכיון שהבגד היה מלוכלך שם מקודם לכן אין שם יותר דין כתם ?
ג. אשה בשבעה נקיים קינחה בטישו לאחר מי רגלים והיא משערת שזה היה תוך חצי דקה. היא לא הסתכלה על הטישו כמובן אך לאחר שזרקה לאסלה ראתה שיש על הטישו דם יותר מגריס. מה הדין ? יש לי לציין שאני נוהג כפוסקים שנייר קינוח אינו בדיני כתמים משום שאינו מקבל טומאה.
תשובה:
שלום וברכה
- כיון שהוסתות דרבנן בספק וסת יש להקל. אבל בדיוק בגלל החשש הזה, כבר הורה החכמת אדם שכל ירא שמים יחזיק בבית לוח שנה מיוחד ושם יכתוב את הוסתות ויחשב אותן היטב כדי שלא יבואו לידי מכשול. כמובן אם הספק שלה הוא ספציפי, היא זוכרת מתי ראתה אבל היא לא יודעת אם התחיל באותה עונה או קודם לכן, יש לתלות שהתחיל בעונה המאוחרת יותר כיון שקודם היתה בחזקת טהרה, ראה שו"ע סי' קפד סעי' ד.
- ודאי אם ניכר הכתם הטמא ואין ספק בדבר היא אסורה.
- אנחנו רגילים להורות לחומרא שאם היה מיד אחרי הטלת מי רגלים מחמירים אפילו בפחות מגריס, כמו כן אנחנו מורים שיש לחשוש לכתם כגריס על נייר קינוח וכפי שקיבלנו מרבותינו, להקל בתוך חצי דקה ואפילו בגריס, לי זה נראה קצת קולא יתירה, אבל תשאל את רבותיך שהורו לך את ההנהגה הנ"ל מה מורים בענין זה.
